This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

ממקסום רווחים ליצירת אימפקט כלכלי, חברתי וסביבתי

21 ינואר 2020

אחינועם זיגל, אנליסטית, כלכלה סביבה ורגולציה, BDO Consulting |
חן הרצוג , שותף, כלכלן ראשי, BDO Consulting |

נשיא ארה"ב לשעבר ג'ון קנדי טבע כבר בשנת 1961 את העיקרון המנחה פעילות ציבורית עד היום "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינתך".

כיום, יותר ויותר חברות עסקיות שואלות את עצמן לא רק איזה ערך הן מייצרות עבור בעלי המניות שלהן, אלא מה הוא הערך שנוצר עבור כלל מחזיקי העניין שלהן: המשק הלאומי, הלקוחות, העובדים והספקים.

בכלכלת שוק, המטרה המרכזית של חברה עסקית הינה השאת ערך לבעלי מניותיה. כיום, ברור יותר ויותר כי השאת ערך החברה אינו יכול להתבסס רק על שיקולים צרים של מקסום רווחים לטווח קצר, אלא יש להביא בחשבון את כלל השפעות החברה על הציבור.

אם בעבר הייתה מוסכמה שקיימת סתירה בין מקסום רווחי החברה לבין יצירת תועלת לכלל הציבור, הרי שבכלכלה המודרנית דרישות הרגולטורים, כמו גם העדפות הצרכנים, העובדים והספקים, יוצרים הלימה הולכת וגוברת בין ערך כלל-חברתי לבין ערך לבעלי המניות.

חברות עסקיות מודדות ומפרסמות, דרך קבע, את מאזן הרווח וההפסד השנתי שלהם. דו"ח הרווח והפסד נועד לכמת ולמדוד את התשואה שהחברה משיאה לבעלי מניותיה. אולם כיצד מודדים את התשואה שהחברה משיאה לשאר מחזיקי העניין שלה? התשובה לכך טמונה בדיווחי אימפקט כלכלי, חברתי וסביבתי, אשר בשנים האחרונות יותר ויותר חברות החלו למדוד ולפרסם.

שילוב שיקולים חברתיים-סביבתיים בתהליכים עסקיים עבר בעשורים האחרונים תהליך התפתחות מואץ – מה שהחל כאקט פילנתרופי שהתבסס על עיקרון ה-Giving Back, תרומה לקהילה לקידום מטרות חברתיות – התקדם למדידה ודיווח של חברות בתחומי האחריות התאגידית במסגרת דוחות קיימות המפורסמים לציבור, והתפתח עד כדי מחויבותן המוצהרת של חברות עסקיות – תאגידים וסטרטאפים כאחד – ליצירת אימפקט חיובי ומדיד במישור הכלכלי, החברתי והסביבתי.

מדדי אימפקט מהווים כלי חשוב הן בקרב מקבלי ההחלטות והממשלה, והן בקרב חברות עסקיות ותאגידים, המבקשים לבחון את השפעתם על כלל הציבור.

בישראל, פרסם השנה בנק הפועלים את דוח האימפקט הראשון של חברה עסקית ישראלית במגזר הפיננסי. בדוח, שנערך על ידי כלכלני BDO, נאמדו כלל השפעותיו הכלכליות הישירות והעקיפות של הבנק בכ-19.5 מיליארד ₪ המהווים כ-1.5% מהתוצר המקומי בישראל, בנוסף למדידת תרומתו לצמצום אי-שוויון ופערי פריפריה-מרכז, קידום עסקים קטנים באמצעות אשראי ייעודי ומימון פרויקטים המקדמים פתרונות סביבתיים ברי-קיימא. בכך, הצטרף הבנק למחקרים קודמים שנערכו בשנים האחרונות בישראל ע"י חברות כדוגמת כיל, אינטל וטבע, כפי שמקובל בקרב חברות גלובליות מובילות.

בעולם, פרסמה לאחרונה חברת Airbnb את ממצאי מחקר האימפקט שביצעה, בו אמדה את תרומתה לכלכלה הגלובלית בכ-100 מיליארד דולר בשנה, מהם כ-34 מיליארד דולר בארה"ב לבדה. תועלת זו נובעת בין היתר מהכפלת משך השהות ורכישות לקוחותיה מעסקים מקומיים בהשוואה לתייר הממוצע, לצד תרומתה לצמצום פערים חברתיים והבטחת עצמאותם הכלכלית של המארחים במסגרת פעילותה.

גם בחברת Apple הבינו שהאימפקט של החברה, אשר שוויה נאמד במעל לכ-950 מיליארד דולר, משמעותי הרבה מעבר לשורת הרווח שלה: במסגרת מחקר שפרסמה השנה הוערך כי באמצעות שרשרת הרכש של החברה נוצרו כ-2.4 מיליון משרות ברחבי ארה"ב, וכי עד שנת 2023 צפויה תרומתה הישירה לכלכלה המקומית לעמוד על כ-350 מיליארד דולר. חברות אלה מצטרפות לתאגידי הענק Microsoft,,Bank of America ,Google נסטלה וקוקה קולה, אשר מודדים ומדווחים על האימפקט הכלכלי, החברתי והסביבתי שלהם.

מדידת אימפקט רלוונטית לא רק עבור חברות עסקיות, אלא גם עבור הממשלה והמגזר השלישי, המבקשים לבחון את האפקטיביות של פעילותם. כך לדוגמא, רשות התעופה הפדרלית  בארצות הברית  אמדה את סך התרומה של ענף התעופה המסחרית במדינה בכ-850 מיליארד דולר, השווים לכ-5% מהתוצר במדינה, והעריכה כי הענף תומך ביצירת כ-10 מיליון משרות המהוות כ-7% מכלל המשרות בארה״ב.

בזירה הישראלית, דוח אובדן המזון הלאומי של לקט ישראל ו-BDO, שפורסם זו השנה הרביעית ברציפות, מצביע על האימפקט הכלכלי, החברתי והסביבתי של הצלת מזון. ממצאי הדוח מראים כי שווי אובדן המזון בישראל עמד השנה על כ-19.7 מיליארד ₪, 656 ₪ לחודש לכל משק בית לאורך כל שרשרת האובדן. הדוח מציג את האימפקט של פעילות הצלת מזון והעברתו לנזקקים, ומראה כי כל שקל שמושקע בהצלת מזון יוצר ערך כלכלי, חברתי וסביבתי הנאמד בכשבעה שקלים. ערך זה מגלם את תרומת הצלת המזון להגדלת הפריון והפחתת אובדן התוצר באמצעות המזון המוצל, צמצום פערים חברתיים ואי-ביטחון תזונתי באמצעות חלוקת המזון לנזקקים, וצמצום השפעות סביבתיות שליליות באמצעות הפחתת פסולת וצמצום פליטות גזי חממה.  

כימות כלכלי של אימפקט חברתי וסביבתי, אשר אינו בהכרח כלכלי בבסיסו, מציע מענה לכשל מרכזי בשוק - העדר סטנדרט אחיד לכימות והשוואת ביצועים חברתיים וסביבתיים של חברות. ריבוי המודלים להערכת ביצועי החברות, הן מצד אנליזות המשקיעים והן של מנגנוני דיווח וולונטריים, חוטאים למטרה פעמיים: פעם ראשונה מכיוון שביצועי ודירוגי החברות אינם ברי השוואה; ופעם שניה בגלל היקף המשאבים שמשקיעות החברות במענה לאותם עשרות אלפי המדדים – המתעדכנים ומשתנים מדי שנה – ואשר אחרת היה ניתן להשקיעם בפיתוח פרקטיקות אימפקט מיטיבות וצמצום השפעות מזיקות.

כימות במונחים כלכליים של אותם הביצועים - תוך שקלול מעגלי ההשפעה הנוצרים בעקבותיהם -  שם תג מחיר אחיד עבור פעילות חברות וארגונים ובכך מאפשר השוואה בין אלטרנטיבות, מדידת החזר השקעה ואמידת התועלות הכלל משקיות הנובעות מפעילותם. מדידת אימפקט במונחים כלכליים מאפשרת גם לרתום ולגייס שותפים –ממשלה, פילנתרופיה, משקיעים או הציבור - למען מטרות חברתיות וסביבתיות, תוך הסטת הדיון מהשאלה של כיצד ראוי לפעול מבחינה ערכית - להוכחת הכדאיות הכלכלית הטמונה במימושן. 

מחקרי אימפקט נותנים פרספקטיבה רחבה אודות ביצועי הארגון עבור כלל מחזיקי העניין של החברה – משקיעים ובעלי מניות מקבלים אינדיקציה לגבי היקף האימפקט הכלכלי, חברתי וסביבתי של השקעותיהם; גורמים ממשלתיים מקבלים את הכלים להכריע בנושאי מדיניות, מענקים, ותמריצים רלוונטיים; ולחברות העסקיות מתאפשר לבסס את רישיונן החברתי לפעול בקרב לקוחות, התקשורת והציבור.