מהפכת הרכב החשמלי בישראל 2018-2035
בעוד ישראל עדיין מתאוששת מהטראומה הלאומית של כשלון מיזם הרכב החשמלי בטר בלייס, שוק הרכב העולמי מתקדם בצעדים מהירים לקראת מהפכת הרכב החשמלי, מהפכה המונעת על ידי שילוב של מניעים כלכליים ורגולטוריים.
כלכלית, בחמש השנים האחרונות ירד מחיר הסוללה ב 60%- , בעוד שטווח הנסיעה הוכפל. ההערכות הן שבתוך 5 שנים מחיר הרכישה של רכב חשמלי יהיה זהה למחיר רכב בנזין, וזאת עוד לפני הטבות המס לרכבים ירוקים.
לישראל, כמדינת אי קטנה וצפופה, שהתברכה במקורות עצמיים של גז ליצור חשמל, שמחירי החשמל בה זולים יחסית, ומחירי הבנזין גבוהים, יש יתרון יחסי מובהק בשימוש ברכב חשמלי בהשוואה למדינות המפותחות האחרות.
למרות יתרון יחסי זה, ישראל מפגרת ביחס למדינות המערב בחדירת רכבים חשמליים. הדוגמא של נורווגיה, שבה 35% מהרכבים שנמכרו בשנת 2017 היו חשמליים או היברידים נטענים, מראה כי אין חסם טכנולוגי או צרכני, ושניתן באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת להגיע לשיעורי חדירה משמעותיים ביותר כבר כיום.
פרסום זה מציג את עיקרי המסקנות של מודל תחזית שוק הרכב של BDO . הניתוח מראה על כדאיות כלכלית גבוהה למשק הלאומי למעבר לרכב חשמלי – הנובעת היתרונות הכלכליים של שימוש בחשמל המבוסס על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות מיצור מקומי במקום נפט מיובא יחד עם היתרונות הסביבתיים. על פי אומדנינו, הרווח המצטבר למשק הלאומי ממעבר מואץ לרכב חשמלי יכול להגיע ל 28- מיליארד ₪ במונחי ערך נוכחי נקי.
במצב הנוכחי תקציב המדינה כולל הכנסות משמעותיות מבלו דלקים ומס קניה על כלי רכב. מדיניות מיסוי זו נועדה בין היתר למסות את ההשפעות החיצוניות ולתמרץ מעבר לכלי רכב ירוקים כדוגמת הרכב החשמלי, ואסור שתהווה חסם למימוש פוטנציאל זה.
כלכלית, גביית מיסים מהציבור אינה מייצגת תועלת למשק ואינה מגדילה את העוגה הלאומית. לאור הכדאיות הלאומית הגבוהה במעבר לרכב חשמלי, האתגר הוא לגבש מדיניות מיסוי שתעודד ותאיץ את מימוש הפוטנציאל של הרכב החשמלי, אך יחד עם זאת תשמור על איזון בתקציב המדינה.
העדר תשתיות מהווה חסם מרכזי לכניסת רכבים חשמליים בישראל. המדינה חייבת לפעול להסדרת הרגולציה ועידוד הקמת רשתות הטענה מהירות לרכבים חשמליים, עמדות הטענה בחניונים ובמקומות עבודה. במקביל, אספקת החשמל הנדרשת להטענת הרכבים מחייבת הערכות של תשתית יצור והולכת החשמל והסדרה רגולטורית.