מאמרים:

מדוע ישראל מעודדת ייצור לייצוא - אך אינה מעודדת ייצור לשוק מקומי?

29 אוגוסט 2022

דורון שטיין, שותף וראש אשכול תעשייה והתיישבות |
בקצרה

מגפת הקורונה הדגישה את הצורך בייצור המקומי. עידוד של התעשייה המקומית והשוואת ההטבות ליצואנים לאלה של יבואנים תציב תחרות ראויה ליבוא, תעודד את תחום המחקר והפיתוח ותזרים כ-150 אלף משרות לתעשייה.  

 

מגפת הקורונה לימדה את הכלכלה שיעור מאלף – מה קורה כשהעולם נעצר? מדינות עם ייצור מקומי, לרבות חקלאות, ייצור מזון ומוצרי צריכה עברו את המגפה עם השפעות קטנות יותר על האוכלוסייה, בעוד מדינות תלויות יבוא נתקלו בחוסר עולמי, וכשנמצא מקור אספקה – היבוא נהפך ליקר יותר הן בשל התייקרות חומרי הגלם והמוצרים, והן בשל התייקרות בלתי נתפסת בעלויות ההובלה והשילוח.

עם היציאה ממשבר הקורונה וחזרה לכאורה לשגרת החיים, התעצמו תופעות אלה עוד יותר, האוכלוסייה והתעשייה חזרו לביקושים מלאים, בעוד המקורות לא גדלו. בעקבות כך, נוצרה טבעת חנק של מחירים, זמני אספקה ארוכים ועלויות הובלה ושילוח שהוכפלו פי 10-8 ממחירם לפני הקורונה.

לכל אלה יש להוסיף תופעה מדאיגה בשוק העבודה: אנשים למדו שאפשר לחיות אחרת – יותר בית, פנאי ומשפחה. עובדים שנעלמו משוק העבודה בשל סגירת עסקים זמנית או לצמיתות ממתינים להזדמנויות עבודה המספקות יותר נוחות ועבודה מהבית, שכר גבוה יותר (גם בשל ההתייקרויות). חברות שרוצות לשוב ולפעול במלוא המרץ, מוצאות את עצמן נלחמות על כוח אדם, ונאלצות לשלם שכר ותנאים מפליגים בעשרות אחוזים לעומת ערב המגפה.

לעודד השקעות ולתמרץ מצוינות

מדינת ישראל גאה להיות מובילה עולמית בתחומי ההיי-טק, החקלאות, ההשקייה והמזון, תעשיות ביטחוניות, ביוטכנולוגיה ועוד. מובילות זו יכולה להתקיים אם נעשים בה שימושים בתעשייה מקומית - חברות המו"פ זקוקות למגרש מקומי כדי לפתח, לייצר ולהגיע למוצר בשל ליצוא, כמו גם לשיווק בשוק המקומי.

חוק עידוד השקעות הון מעניק הטבות מס למפעל תעשייתי שמייצא לפחות 25% ממחזור המכירות. מפעל באזור פיתוח א' זוכה למס חברות של 7.5% ומס של 20% על דיווידנדים. מפעל הממוקם באזור אחר ומייצא לפחות 25%, נהנה ממס חברות של 16%. מקור החוק נע אחורה עוד לזמנים שלמדינת ישראל לא היו רזרבות מט"ח, ומכאן הסיבה הפיננסית לעידוד.

סיבה נוספת היא תמרוץ למצוינות. ההנחה היא שיצואן מתחרה בשוק הבינלאומי ויצליח למכור רק אם ישפר את המוצרים והשירות באופן מתמשך. ייצור לשוק המקומי חשוב לא פחות שהרי הוא מתחרה ביבוא. צרכן ישראלי יעדיף ייצור מקומי, ובתנאי שיהיה איכותי ולא יקר יותר ממוצר מיובא. כך, למשל, ביולי האחרון הסתכם היצוא ב-17.5 מיליארד שקל, בעוד היבוא הגיע ל-31.2 מיליארד שקל.
 

ייצור מקומי יחזיר את העובדים לתעשייה

ייצור מקומי יחזיר יותר מ-150 אלף עובדים לתעשייה, כשהשינוי הנדרש מצד המעסיקים הוא הבנה שהעובדים דורשים להיטיב את שכרם ותנאי העסקתם. תעשייה מקומית תוכל למכור לשוק המקומי את תוצרתה בלי לשאת בעלויות הגבוהות של שרשרת האספקה (למעט העלויות של יבוא של חומרי גלם), ובכך תעמיד תחרות ראויה ליבוא.

כתוצאה מהגברת הייצור המקומי, תיווצר הנעה של מחקר ופיתוח – תחום המושך מוחות צעירים -  והכלכלה המקומית תונע מחדש על ידי צעירים הרואים את מקומם בפיתוח טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך הן לטובת השוק המקומי והן לשוק הבינלאומי, שייהנה מתעשייה טכנולוגית.
 

להשוות הטבות בין יצואנים ליבואנים

שמירה על מאזן מט"ח והנעת היצרנים למצוינות תושג אם יושוו הטבות המס ליצואנים וליצרנים לשוק המקומי - היצואן יתחרה בשוק הבינלאומי, בעוד היצרן לשוק המקומי יתחרה במוצרים מיובאים.

יש להקפיד על התרת יבוא רק ממדינות שומרות חוק, ובעיקר שמירה על זכויות עובדים. חלק מהמדינות מהן ישראל מייבאת, אינן מכבדות זכויות אדם בכלל, ועובדים בפרט, בדומה לחוקים במערב ובכך יוצרות תחרות לא הוגנת. תחרות אפשרית כשזכויות עובדים כוללים לפחות שעות עבודה ומנוחה, פנסיה ותנאים סוציאליים, איסור העסקת ילדים, שוויון בין נשים וגברים ועוד.

הפחתת מס חברות ומס על דיווידנד לכל מפעל יצרני תשיב לתעשיינים הישראלים את הכדאיות לייצר - ולהקטין באופן מהותי את תלותנו ביבוא.

צרו קשר עם המומחים שלנו >>