שינויי האקלים עדיין כאן, ויש להם השפעה אמיתית על הכלכלה והעסקים

כותבים:
ליהיא יוקלה, שותפה, ראש מחלקת ESG. 
אבשלום ברנוביץ', מנג'ר, מנהל תחום אנרגיה במחלקת .ESG

בקצרה

נושא האקלים והשפעותיו הכלכליות נדחק מהשיח הציבורי בישראל בשל העיסוק הביטחוני והפוליטי ותחושת הריחוק מהשלכותיו, ואף בעולם נחלש מעמד האג’נדה האקלימית על רקע עמדות פוליטיות המערערות עליה. למרות זאת, אירועי קיצון אקלימיים הולכים ומתגברים וניכרים גם בישראל בגלי חום, שריפות, בצורות והצפות, עם נזקים כלכליים משמעותיים שכבר באים לידי ביטוי, בין היתר בפיצויים גבוהים לחקלאים ופגיעה בתשתיות. במקביל, ברמה הגלובלית נרשמת עלייה חדה בתדירות ובעוצמת אסונות אקלימיים ובעלותם, מה שהופך את שינויי האקלים מגורם סביבתי לסיכון פיננסי מהותי המשפיע על שווקים, חברות ביטוח, בנקים וממשלות. כתוצאה מכך, גופים בינלאומיים ורגולטורים מפתחים כלים לניהול סיכוני אקלים ומחייבים שקיפות ודיווח מצד חברות. לצד הסיכונים, המעבר לכלכלה דלת פחמן מייצר גם הזדמנויות עסקיות ומנועי צמיחה חדשים עבור ארגונים שיידעו להיערך נכון לעולם המשתנה.

סדר היום הציבורי והתקשורתי בישראל עוסק ברובו באירועים ביטחוניים ופוליטיים, ונראה כי נושא האקלים בכלל, והשפעותיו הכלכליות בפרט, נדחק הצידה מהשיח הציבורי. רבים מרגישים שאנחנו עסוקים בהישרדות יומיומית ולא מעוניינים להוסיף דאגות עתידיות לאקלים המשתנה, השפעת התופעות האקלימיות באזורינו אינן בולטות לעין כמו הפגיעה בקרחונים ויערות גשם, וחלק מתנועת האקלים העולמית משלב סנטימנט אנטי ישראלי שגורם לישראלים רבים לא להקשיב לטיעונים האקלימיים שלהם. נוסף על כך, גם בעולם נפגע מעמדה של "האג'נדה האקלימית": נשיא ארה"ב טראמפ מזלזל במופגן במדעני אקלים ובמסקנותיהם, מכחיש במרץ את משבר האקלים, מעניק רוח גבית לתעשיות מזהמות ומקצץ בתקציבי סוכנויות פדרליות מדעיות ובתמריצים לאנרגיה מתחדשת.
 

התגברות אירועי קיצון אקלימיים

למרות הריחוק של רבים מאיתנו מנושא האקלים, כולנו מרגישים ש"מזג האוויר משתגע" בשנים האחרונות, ושיש הרבה יותר שיאים במספר הימים והלילות החמים, שריפות, ואף תופעות שנראות כמנוגדות כמו בצורות לצד הצפות ושיטפונות. התחושה הזו נתמכת בין השאר בסקירות של השירות המטראולוגי הישראלי (לדוגמה ראו כאן) וגם בנתון שמגיע מענף החקלאות, שמסמל באופן הבולט ביותר את התלות באקלים ובמזג האוויר. בשנת 2025 נרשם בישראל שיא של עשור בפיצויים לחקלאים על פגיעה ביבולים ונזקים מאירועי מזג אוויר קיצוניים כגון קרה, חום ובצורת, והם עמדו על 450 מיליון ₪. לא מדובר בדוגמה יחידה: מפלס הכנרת מצוי מתחת לקו האדום התחתון חלק גדול מהשנה, ורק לפני שנה, אירועים רבים לציון יום הזיכרון ויום העצמאות בוטלו בעקבות שריפות קשות בהרי ירושלים שהתפשטו בחסות תנאים של יובש קיצוני ורוחות עזות, וגרמו לנזק נרחב.

אירועים אלו הם חלק משורה ארוכה של אירועים שמתחוללים ברמה הגלובלית. ישנה עלייה ברורה בתדירות ובעוצמה של שריפות יער, סופות טרופיות, גלי חום וקור ושיטפונות בכל רחבי העולם, ויש לכך השפעות כלכליות המגיעות להיקפים חסרי תקדים. ע"פ מנהל האוקיאנוסים והאטמוספירה האמריקאי, בארצות הברית לבדה נרשמו בשנת 2024 לא פחות מ 27 אסונות אקלימיים שכל אחד מהם גרם לנזק העולה על מיליארד דולר, עם עלות כוללת של כ 182.7 מיליארד דולר — נתון גבוה מהשנים הקודמות המשקף מגמת עלייה ארוכת שנים בעוצמת הנזקים ובשכיחותם.
 

ההיערכות הכלכלית לשינויי האקלים 

אירועים אלו ממחישים כי שינויי האקלים אינם מהווים עוד סוגיה סביבתית בלבד, אלא גורם סיכון פיננסי ומאקרו כלכלי מהותי שמעסיק אפילו את הצמרת הכלכלית והעסקית העולמית. אירועים אלו משפיעים על יציבות מערכות פיננסיות, על תמחור נכסים, על פעילות חברות ביטוח ובנקים, ועל יכולתן של ממשלות להתמודד עם עלויות שיקום של נזקי אקלים. כך, בעשור האחרון הפכו אירועי אקלים קיצוניים למרכיב מרכזי בעיצוב המציאות הכלכלית והפיננסית. לנוכח המגמה האקלימית המחריפה, מוסדות וגופים כלכליים בינ"ל מובילים חוקרים את מנגנוני ההשפעה של אירועי אקלים על המערכת הפיננסית — הן ברמה מוסדית והן ברמה מערכתית — ומגבשים כלים לצמצום וניהול החשיפה הכלכלית לאירועי קיצון אקלימיים כדוגמת מתודולוגיות ייעודיות למיפוי, הערכה וניהול של סיכוני אקלים. סיכונים אלו רלוונטיים במיוחד גם בענף הביטוח, שנושא בעלויות הולכות וגדלות עקב נזקי אקלים ומזג אוויר לנכסים מבוטחים, וכתוצאה מכך ישנם אזורים שחברות הביטוח פשוט לא מוכנות לבטח, כמו שטחים מועדים לשריפות בקליפורניה. בנוסף, גופי רגולציה ותקינה חשבונאית כגון ה-IFRS (ראו הרחבה בפרסום זה) ורשות ניירות ערך הישראלית מפרסמים עדכונים כדוגמת חידוד האופן שבו חברות ציבוריות נדרשות לדווח על סיכוני הסביבה והאקלים בדוחות השנתיים שלהן, תוך שימוש בגישות הערכה מתקדמות כדוגמת "המהותיות הכפולה", אשר לוקחת בחשבון את האימפקט בשילוב היקף ההשפעה הפיננסית, לצד הנחיות בדבר הצורך בהעמקת מעורבותו של הדירקטוריון וגיבוש תוכניות עבודה להתמודדות עם סיכונים אלו (ראו הרחבה בפרסום זה).
 

הזדמנויות לבניית כלכלה חזקה, בריאה ונקייה יותר

לצד הצורך בהתמודדות עם הסיכונים והציות לדרישות הרגולטוריות הנוכחיות ואלו הצפויות להגיע, ההתמודדות עם אירועי קיצון אקלימיים והמעבר לכלכלה דלת פחמן (הנדרש לצורך הגעה לנטו אפס פליטות גזי חממה עד 2050) טומנים בחובם גם הזדמנויות כלכליות רבות. הזדמנויות אלו כוללות בין היתר פיתוח והטמעה של מגוון של פתרונות חדשניים ויצירתיים בתחומי החקלאות, הפיננסים, אנרגיה, תחבורה, תעשייה, תכנון עירוני ועוד. בהתאם לכך, חברות שישכילו לכלול היבטי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) באסטרטגיה העסקית שלהן, עשויות לזהות וליצור מנועי צמיחה חדשים, לשפר את העמידות של הארגון עצמו ושל שרשראות האספקה שלו בפני זעזועים, להתייעל במשאבים, לגייס חוב ומשקיעים בתנאים אטרקטיביים יותר וכו'.

לסיכום, ניתן לומר שההשפעות של אירועי קיצון אקלימיים מתקיימות ללא קשר לעמדה אישית או מגמות פוליטיות עולמיות. ההשפעות כבר מתבטאות בשטח, משגרות זעזועים לכלכלה העולמית, מעסיקות את הצמרת העסקית העולמית וגם מובילות לדרישות רגולטוריות ותקנים חדשים. חברות עסקיות שישקיעו קשב ניהולי ומשאבים להיערכות לאירועי קיצון אקלימיים וסביבתיים צפויות למצב את עצמן בעמדה מיטבית הן להתמודדות עם דרישות הציות המתפתחות ועם סיכוני האקלים והסביבה השונים, והן להקדמת זיהוי הזדמנויות לחיזוק החוסן הארגוני ולפיתוח מנועי צמיחה ברי קיימא בעולם משתנה במהירות.