ניוזלטר המחלקה המקצועית לסיכום הרבעון השני של שנת 2026 עדכונים בתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים החשב
ניוזלטר המחלקה המקצועית לסיכום הרבעון השני של שנת 2026 עדכונים בתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים החשב
-(5).png)
להלן סקירה של עדכונים ושל התפתחויות שחלו, במהלך שנת 2026 ועד למועד פרסום ניוזלטר זה, בתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים החשבונאיים. הסקירה מתמקדת בעדכונים והתפתחויות אשר עשויים להיות רלוונטיים עבורכם.
במסגרת זו, התייחסנו גם לפרסומים הרלוונטיים של המחלקה המקצועית הגלובלית (תקינה חשבונאית בינלאומית ודיווח תאגידי) של רשת BDO אשר פורסמו במהלך תקופה זו.
באתר המחלקה המקצועית של משרדנו ניתן למצוא את עדכוני המחלקה המקצועית לשנת 2025. עדכונים אלו עשויים להיות רלוונטיים גם בעת עריכת הדוחות הכספיים הרבעוניים של שנת 2026.
1. תקנים חדשים ותיקונים לתקנים חדשים בתקינה החשבונאית הבינלאומית שפורסמו במהלך שנת 2026
תיקון תקן חשבונאות בינלאומי 28 השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות - הבהרות לאופציית השווי ההוגן
ביוני 2026 פרסמה המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (International Accounting Standards Board (IASB®)) תיקון לתקן חשבונאות בינלאומי 28 (IAS 28) השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות – הבהרות לאופציית השווי ההוגן (התיקון).
תקן דיווח כספי בינלאומי 18 (IFRS 18) הצגה וגילוי בדוחות הכספיים קבע הוראות סיווג שונות בדוח רווח או הפסד להכנסות ולהוצאות שמקורן בהשקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות שנמדדות בהתאם לשיטת השווי המאזני או בשווי הוגן.
בהתאם להוראות IFRS 18, הכנסות והוצאות אשר מקורן בהשקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות אשר נמדדות בהתאם להוראות IAS 28 לפי שיטת השווי המאזני יסווגו תמיד לקטגורית ההשקעה בדוח רווח או הפסד.
לעומת זאת, ישויות אשר רשאיות ליישם את אפשרות הבחירה שהוגדרה ב-IAS 28, למדוד בהשקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות בשווי הוגן, ובחרו בשיטת מדידה זו, תוכלנה לסווג הכנסות והוצאות שמקורן בהשקעות אלו בקטגוריה התפעולית בדוח רווח או הפסד.
התיקון פורסם בכדי להבהיר אילו ישויות רשאיות, בהתאם להוראות IAS 28, לבחור למדוד השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות בשווי הוגן.
בהתאם לתיקון, אשר מבהיר את הוראות סעיפים 18 ו-19 ל-IAS 28, גם ישויות שבהתאם להוראות IFRS 18 הוגדרו כישויות עם פעילות עסקית עיקרית מוגדרת של השקעה בסוגים מסוימים של נכסים תהיינה רשאיות לבחור למדוד את השקעתן בחברות כלולות ובעסקאות משותפות בשווי הוגן בהתאם להוראות IAS 28. הבחירה תעשה בהתייחס לכל השקעה בחברה כלולה או בעסקה משותפת בנפרד, במועד ההכרה לראשונה בהשקעה.
האפשרות למדוד חברות כלולות ועסקאות משותפות לפי שווי הוגן זמינה עבור ישויות בעלות פעילות עסקית עיקרית מוגדרת של השקעה בסוגים מסוימים של נכסים כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת בהתאם ל-IFRS 18. אפשרות זו אינה מוגבלת לישויות שמשקיעות בחברות כלולות או במיזמים משותפים כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת, אך היא זמינה באופן רחב יותר עבור ישויות שמשקיעות בכל נכס כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת (כהגדרתה בסעיף 49(א) של IFRS 18). לכן, אם ישות משקיעה בנכסים שאינם חברות כלולות או עסקאות משותפות כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת וגם יש לה השקעה בחברות כלולות או עסקאות משותפות, היא יכולה ליישם את אפשרות המדידה בשווי הוגן ולמדוד את החברות הכלולות או העסקאות המשותפות שבהחזקתה הללו בשווי הוגן דרך רווח או הפסד. טיפול זה אפשרי גם
לדוגמה, אם ישות משקיעה בנכסים פיננסיים או בנדל"ן להשקעה כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת וגם מחזיקה בחברות כלולות שאינן קשורות לפעילות עסקית עיקרית זו ואינה משקיעה בנפרד בחברות כלולות כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת, עדיין ניתן למדוד את החברות הכלולות הללו לפי שווי הוגן דרך רווח או הפסד.
עם זאת, הערכה האם ניתן להציג את הרווחים וההפסדים (בגין השינויים בשווי הוגן) של חברות כלולות ועסקאות משותפות הנמדדות בשווי הוגן בקטגוריה התפעולית, בעת יישום IFRS 18, היא הערכה נפרדת. לדוגמה, אם הישות משקיעה בנכסים אחרים אך לא בחברות כלולות כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת, והיא מודדת את החברות הכלולות שלה בשווי הוגן, הרווחים וההפסדים (בשווי הוגן) הנובעים מחברות כלולות אלה מוצגים בקטגוריית השקעה. הסיבה לכך היא שישות זו אינה משקיעה בחברות כלולות כפעילות עסקית עיקרית מוגדרת.
ההערכה של פעילות עסקית עיקרית לפי IFRS 18 נעשית ברמת הישות המדווחת. לכן, לחברות מאוחדות בתוך קבוצה עשויה להיות פעילות עסקית עיקרית מוגדרת של השקעה בנכסים, בעוד שלחברת האם לא, או להיפך.
האפשרות למדידה בשווי הוגן, כאמור לעיל, מבוססת על המהות של הישות, שמחזיקה באופן ישיר בהשקעות בחברות הכלולות או בעסקאות המשותפות, ולא על הישות המחזיקה באופן עקיף (חברת האם) בהשקעות. לכן, הישות שמחזיקה ישירות בהשקעות, צריכה להיות בעלת פעילות עסקית עיקרית מוגדרת של השקעה בנכסים כדי שהחברות הכלולות או העסקאות המשותפות יימדדו בשווי הוגן בהתאם התיקון.
התיקון ייושם במקביל ליישום לראשונה של IFRS 18, לכן התיקון ייושם החל מהתקופות השנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2027 או לאחריו, כאשר יישום מוקדם אפשרי. ישויות אשר יישמו את IFRS 18 ביישום מוקדם לפני פרסום התיקון, רשאיות ליישם את התיקון בתקופת הדיווח המוקדמת ביותר שלאחר פרסומו.
למאמר של רשת BDO אשר סוקר ומסביר את השלכות התיקון: לחצו כאן.
למידע נוסף אודות התיקון מתוך אתר ה-IASB:
לחצו כאן.
בעת עריכת הדוחות הכספיים ל-30 ביוני 2026, על ישות לבחון את ההשפעות האפשריות הצפויות של התיקון על הדיווח הכספי במועד יישומו לראשונה ולספק גילוי בהתאם. להלן גילוי לדוגמה אפשרי (כמובן שנדרש להתאימו לנסיבות הספציפיות של כל ישות):
"התיקונים שפורסמו ביוני 2026 מבהירים אילו ישויות כשירות למדוד השקעות בחברות כלולות ובעסקאות משותפות בשווי הוגן דרך רווח או הפסד בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי 9, מכשירים פיננסיים ("IFRS 9") ("חלופת השווי ההוגן" ב-IAS 28).
בהתאם לתיקונים, כאשר השקעה בחברה כלולה או בעסקה משותפת מוחזקת על ידי, או מוחזקת בעקיפין על ידי, ישות שיש לה פעילות עסקית עיקרית של השקעה בנכסים מסוימים בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי 18, הצגה וגילוי בדוחות כספיים ("IFRS 18") (פורסם במאי 2024 וייכנס לתוקף החל מתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2027 או לאחריו), הישות רשאית לבחור ליישם את חלופת השווי ההוגן לגבי אותה השקעה, גם אם אותה ישות היא חברה אם ללא פעילות עסקית עיקרית של השקעה בנכסים מסוימים בהתאם ל-IFRS 18, אך היא מאחדת ישות שכשירה ליישם את חלופת השווי ההוגן לגבי אותה השקעה.
הבחירה ליישם את חלופת השווי ההוגן לגבי השקעה כלשהי אינה משנה את הדרישות של IFRS 18 לגבי סיווג הכנסות והוצאות מאותה השקעה ברווח או הפסד. לפיכך, אם לצורך הדוחות הכספיים המאוחדים שלה, ישות קבעה שהיא אינה משקיעה בחברות כלולות ובעסקאות משותפות כפעילות עסקית עיקרית, ההכנסות וההוצאות מהשקעות כלשהן בחברות כלולות ובעסקאות משותפות תסווגנה בקטגוריית ההשקעה, ללא קשר לאופן המדידה של אותן השקעות.
התיקונים ל-IAS 28 ייושמו בעת היישום לראשונה של IFRS 18. במועד זה, ישות אשר כשירה ליישם את חלופת השווי ההוגן ב-IAS 28 רשאית לשנות את בחירתה למדידת ההשקעה בחברה כלולה או בעסקה משותפת משיטת השווי המאזני לשווי הוגן דרך רווח או הפסד בהתאם ל-IFRS 9. שינוי כזה ייושם למפרע.
החברה בוחנת את ההשפעה האפשרית של התיקונים ל-IAS 28, אולם בשלב זה אין ביכולתה להעריך השפעה כאמור. [לחלופין: [תפורטנה ההשפעות הספציפיות העיקריות הצפויות בדוחות הכספיים של החברה בעקבות יישום התיקונים.]]"
תקן דיווח כספי בינלאומי 20 נכסים רגולטוריים והתחייבויות רגולטוריות
במאי 2026 פרסמה המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (International Accounting Standards Board (IASB®)) את תקן דיווח כספי בינלאומי 20 (IFRS 20) נכסים רגולטוריים והתחייבויות רגולטוריות, אשר מחליף את תקן דיווח כספי בינלאומי 14 חשבונות פיקוח נדחים. IFRS 20 פורסם במטרה לשפר את הדיווח הכספי של ישויות שכפופות לפיקוח תעריפים.
בפרט, IFRS 20 מתייחס למצבים בהם קיים הסכם רגולטורי. ההסכם הרגולטורי מגדיר את התעריף המפוקח שהישות רשאית לגבות מלקוחותיה עבור הסחורות או השירותים שהיא מספקת להם. בנוסף קובע ההסכם הרגולטורי שהתמורה (או חלק מהתמורה) שהישות זכאית לה בתקופת דיווח מסוימת (עבור הסחורות או השירותים המפוקחים שסופקו ללקוחות באותה תקופת דיווח) יגבו מלקוחות שהישות תספק (או סיפקה) להם סחורות או שירותים מפוקחים בתקופת דיווח אחרת, באמצעות תעריפים מפוקחים בתקופה האחרת (עבר או עתיד), כך שנוצר פער עיתוי בין מועד ההכרה בהכנסה מלקוח ספציפי לזכות של הישות בתמורה בהתאם להסכם הרגולטורי.
במצבים כאמור, IFRS 20 דורש להכיר בנכסים רגולטורים ובהתחייבויות רגולטוריות בגין תזרימי המזומנים המפוקחים שצפוי שיתקבלו או שישולמו בתקופות עתידיות בהתייחס לסחורות ולשירותים שסופקו במהלך תקופת הדיווח השוטפת. הישות תכיר בנכסים רגולטורים ובהתחייבויות רגולטוריות לאחר יישום מודל ההכרה בהכנסה שנקבע בתקן דיווח כספי בינלאומי 15 הכנסות מחוזים עם לקוחות בהתייחס לסחורות ולשירותים שהיא סיפקה במהלך התקופה ללקוחותיה.
באופן זה, ישויות שכפופות לפיקוח תעריפים תוכלנה לשקף באופן טוב יותר את התגמול לו הן זכאיות עבור הסחורות או השירותים שהן סיפקו במהלך תקופת הדיווח ואת השפעות הרגולציה על תזרימי המזומנים המפוקחים שלהם, ולפיכך לשקף באופן טוב וברור יותר את הביצועים הפיננסיים והמצב הפיננסי שלהן.
IFRS 20 ייושם החל מהתקופות השנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2029 או לאחריו. יישום מוקדם אפשרי.
למידע נוסף אודות IFRS 20 מתוך אתר ה-IASB: לחצו כאן.
2. החלטות סדר יום של הוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים שאושרו במהלך השנה
החלטות סדר היום (agenda decisions) אשר התקבלו בוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS Interpretations Committee) במהלך שנת 2026 ואשר לא עלתה כנגדן התנגדות על ידי המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (International Accounting Standards Board (IASB®)) התייחסו לסוגיות הבאות:
סיווג הפרשי שער בגין התחייבות כספית בין-חברתית - תקן דיווח כספי בינלאומי 18 הצגה וגילוי בדוחות כספיים
הוועדה דנה באופן יישום הוראות סעיף ב65 לתקן דיווח כספי בינלאומי 18 (IFRS 18) הצגה וגילוי בדוחות כספיים, ובפרט הוועדה דנה בסיווג, בדוח רווח או הפסד המאוחד, של הפרשי שער הנובעים מפריט כספי בין-חברתי, כגון הלוואה בין חברות בקבוצה, כאשר ההכנסות וההוצאות בגין הפריט הכספי מבוטלות במסגרת האיחוד.
הוועדה בחנה כיצד נדרש לסווג את הפרשי השער בדוח רווח או הפסד המאוחד של ישות, בהתאם להוראות IFRS 18: בקטגוריה המימונית, בקטגוריה התפעולית או באופן אחר.
הוועדה החליטה, שלצורך סיווג הפרשי השער במקרים כאמור, יש ליישם בחירה של מדיניות חשבונאית בהתאם להוראות תקן חשבונאי בינלאומי 8 בסיס להכנה של דוחות כספיים, ולבחור ליישם אחת משתי הגישות האפשריות שלהלן:
- סיווג כל הפרשי השער במסגרת הקטגוריה התפעולית (קטגוריית ברירת המחדל), זאת מאחר ובדוח רווח או הפסד המאוחד בוטלו כל ההכנסות וההוצאות בגינם נוצרו הפרשי השער.
- סיווג הפרשי השער בהתאם לקטגוריה שבה היו מסווגות ההכנסות וההוצאות שמהן נבעו, אילולא בוטלו במסגרת האיחוד (ורק אם בחינה זו כרוכה בעלות או במאמץ מופרזים - סיווגם בקטגוריה התפעולית).
בנוסף החליטה הוועדה לעדכן את ה-IASB באתגרים שעלו במסגרת הדיונים בהקשר ליישום סעיף ב65 ל-IFRS 18.
להחלטת הוועדה ניתן תוקף בחודש אפריל 2026. להחלטה: לחצו כאן.
בחינה של פעילות עסקית עיקרית מוגדרת בדוחות כספיים נפרדים של האם - תקן דיווח כספי בינלאומי 18 הצגה וגילוי בדוחות כספיים
הוועדה דנה בשאלה, בנסיבות אשר הובאו בפניה, האם לישות (חברה אם) פעילות עסקית עיקרית מוגדרת של השקעה בחברות בנות שאינן מאוחדות בדוחות הכספיים הנפרדים שלה.
בנסיבות המתוארות, לחברה האם אין פעילויות נוספות פרט לאחזקה בחברות הבנות (בנסיבות המתוארות, החברה האם אינה מוגדרת כישות השקעה בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 10 דוחות כספיים מאוחדים). בדוחותיה הנפרדים, החברה האם מודדת את השקעותיה בחברות הבנות בעלות. כמו כן, בדוחותיה הנפרדים, החברה האם אינה משתמשת בניתוח מגזרי או בסיכומי ביניים כדי להסביר ולנתח את ביצועיה התפעוליים לבעלי עניין או לצרכים פנימיים.
בנוסף, לחברה האם אין פעילות עסקית עיקרית מוגדרת גם בדוחותיה המאוחדים.
הוועדה מציינת, שהקביעה אם השקעה בנכסים היא פעילות עסקית עיקרית היא עניין של עובדה ולא רק טענה. בנסיבות המתוארות, לחברה האם פעילות עסקית מהותית של החזקה וניהול השקעותיה בחברות בנות (וקבלת תשואות מהשקעות אלו). לכן, תוצאה שבה אין לה פעילות עסקית עיקרית תהיה לא עקבית עם הרציונל של ה-IASB העומד בבסיס הדרישות של IFRS 18 (במצב כאמור לא יוצגו כלל הכנסות או הוצאות במסגרת הקטגוריה התפעולית בדוחות הנפרדים של החברה האם).
בנוסף ציינה הוועדה ש:
א. מאחר ובדוחותיה הנפרדים, החברה האם אינה משתמשת בניתוח מגזרי או בסיכומי ביניים כדי להסביר ולנתח את ביצועיה התפעוליים לבעלי עניין או לצרכים פנימיים, הדוגמאות המתוארות בסעיפים ב34-ב36 ל-IFRS 18 לזיהוי פעילות עסקית עיקרית מוגדרת אינן חלות בנסיבות המקרה. הוועדה מבהירה שהיעדר גורמים אלה אינו מכריע ואינו מצביע על כך שהפעילות העסקית המהותית היחידה של החברה האם אינה הפעילות העסקית העיקרית שלה.
ב. סעיף ב31 מציג רשימה לא סגורה של ישויות שעשויות להשקיע בנכסים כפעילות עסקית עיקרית. לכן, העובדה שהדוגמאות המוצגות בו אינן כוללות נסיבות דומות למתואר לעיל, לא מונע מהחברה האם להיחשב כישות שמשקיעה בנכסים כפעילות עסקית עיקרית.
ג. בהתאם להיגיון של ה-IASB בפיתוח הדרישות (כמפורט בסעיפים BC98-BC99 בבסיס המסקנות ל-IFRS 18), ההערכה של פעילות עסקית עיקרית נדרשת עבור הישות המדווחת בכללותה. לכן, תוצאת הערכה לצורך עריכת הדוחות הכספיים הנפרדים של חברת האם יכולה להיות שונה מתוצאת ההערכה לצורך עריכת הדוחות הכספיים המאוחדים של החברה האם והחברות הבנות שלה.
להחלטת הוועדה ניתן תוקף בחודש אפריל 2026. להחלטה: לחצו כאן
תחולת הדרישה להצגה של הוצאות לפי מהותן - תקן דיווח כספי בינלאומי 18 הצגה וגילוי בדוחות כספיים
בהתאם להוראות סעיף 83 לתקן דיווח כספי בינלאומי 18 (IFRS 18) הצגה וגילוי בדוחות כספיים, ישות אשר מציגה במסגרת הדוח רווח או הפסד שלה סעיף או מספר סעיפים אשר מורכבים מהוצאות המסווגות לפי מאפיין פעילות בקטגוריה התפעולית, נדרשת לספק גילוי בביאורים למספר הוצאות המפורטות בסעיף בהתאם למהותן.
הוועדה קבעה כי נדרש ליישם את הוראות סעיף 83 ל-IFRS 18, ללא קשר לסיבה בגינה ההוצאות הוצגו לפי מאפיין הפעילות בדוח רווח או הפסד שלה. לפיכך, נדרש ליישם הוראות אלו גם במקרים בהם בהתאם להוראות סעיף 75 ל-IFRS 18 הישות הציגה הוצאות לפי מאפיין הפעילות בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים או תקן דיווח כספי בינלאומי 17 חוזי ביטוח (וזאת גם אם הישות הכירה בחלק מעלויות אלו כחלק מהערך בספרים של נכס).
בהקשר זה ציינה הוועדה בנוסף, כפי שקובע סעיף ב84 ל-IFRS 18, שהסכומים שיוצגו או שיינתן להם גילוי, בהתאם להוראות סעיף 83 ל-IFRS 18, אינם צריכים להיות הסכומים שהוכרו כהוצאה בתקופה. הם יכולים גם לכלול סכומים שהוכרו כחלק מהערך בספרים של נכס תוך מתן גילוי איכותי מתאים.
להחלטת הוועדה ניתן תוקף בחודש אפריל 2026. להחלטה: לחצו כאן
סיווג רווחים והפסדים בגין נגזר שמשמש לניהול חשיפה למטבע חוץ - תקן דיווח כספי בינלאומי 18 הצגה וגילוי בדוחות כספיים
הוועדה דנה בשאלה, היכן בהתאם להוראות לתקן דיווח כספי בינלאומי 18 (IFRS 18) הצגה וגילוי בדוחות כספיים, ישות תידרש לסווג במסגרת הדוח רווח או הפסד רווחים והפסדים בגין נגזר לניהול חשיפה למטבע חוץ. בנסיבות המקרה אשר הובא בפניה, הנגזר, חוזה אקדמה (פורוורד) שמשמש לניהול החשיפה של הישות נטו להתחייבות במטבע חוץ, אינו עונה להגדרה של מכשיר מגדר, כמוגדר בתקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים.
הוועדה ציינה שביישום הוראות IFRS 18 ישות נדרשת תחילה לזהות את הסיכון או הסיכונים שהנגזר מיועד לנהל. באופן זה ישות יכולה לקבוע את הקטגוריות בדוח רווח או הפסד שיושפעו מהסיכון, ולכן בהתאמה את הקטגוריות להן נדרש לסווג את הרווחים וההפסדים מהנגזר. במרבית המקרים הסיכון ניתן לזיהוי לאחר בחינת מדיניות ניהול הסיכונים של הישות ובכפוף לעובדות ולנסיבות הספציפיות של כל נגזר.
בנוסף הוועדה מציינת שבנסיבות המקרה אשר הובא בפניה, הנגזר נועד לנהל את החשיפה נטו להתחייבות למטבע חוץ, ולא את החשיפה ברוטו (ההתחייבות ברוטו וההשקעה ברוטו במטבע חוץ). הישות הציגה את הפרשי השער אשר נבעו מההתחייבות בקטגוריה המימונית של דוח רווח או הפסד שלה. לכן, הוועדה קבעה שהישות נדרשת לסווג גם את הרווחים וההפסדים אשר נובעים מהנגזר לניהול החשיפה של ההתחייבות נטו למטבע חוץ בקטגוריה המימונית (בנסיבות המקרה, הישות הצהירה שהיא אינה נדרשת ליישם את הפטור שניתן ב-IFRS 18 למצבים בהם הסיווג כרוך בעלות או במאמץ מופרזים).
הוועדה הבהירה, שבנסיבות המקרה, מאחר והנגזר מתייחס לסיכון שמשפיע על קטגוריה יחידה בדוח רווח או הפסד (הקטגוריה המימונית) האיסור שנקבע בסעיף ב72 ל-IFRS 18 לגילום רווחים או הפסדים מנגזר שאינו מיועד כמכשיר מגדר אינו חל, ולכן לא נדרש לסווג את הרווחים וההפסדים מהנגזר לקטגוריה התפעולית.
הוועדה מציינת שהמסקנה שונה במקרים בהם הסיכונים מתייחסים לסעיפים המסווגים בקטגוריות שונות בדוח רווח והפסד. כך למשל, במצבים בהם מדיניות הסיכונים של הישות הינה להשתמש בנגזר כדי לנהל הן את סיכון מטבע חוץ של התחייבות פיננסית והן את סיכון המטבע של נכס המשמש כהשקעה, הסיכון ישפיע על הקטגוריה המימונית ועל קטגוריית ההשקעה בדוח רווח והפסד. סיווג הרווחים וההפסדים מהנגזר הן לקטגוריה המימונית והן לקטגורית ההשקעה דורש גילום. לכן, בהתאם להוראות IFRS 18, במצבים כאמור, כדי להימנע מגילום, כל הרווחים וההפסדים מהנגזר יסווגו לקטגוריה התפעולית.
להחלטת הוועדה ניתן תוקף בחודש אפריל 2026. להחלטה: לחצו כאן
הצגה הוגנת וציות לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים החשבונאיים (IFRS Accounting Standards) - תקן חשבונאות בינלאומי 1 הצגת דוחות כספיים
הוראות סעיף 15 לתקן חשבונאות בינלאומי 1 (IAS 1) הצגת דוחות כספיים אשר דורש הצגה נאותה של הדוחות הכספיים ומניח שיישום תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים, יחד עם גילוי נוסף כאשר נחוץ, יביא להצגה נאותה של הדוחות הכספיים.
הוועדה התבקשה לדון בשאלה האם ישות נדרשת לעמוד בהוראות סעיף 15 ל-IAS 1, בנסיבות הנדירות ביותר שבהן ההנהלה מגיעה למסקנה שציות לדרישה בתקן דיווח כספי בינלאומי יהיה כה מטעה כך שהוא יסתור את מטרת הדוחות הכספיים (כמתואר בסעיף 19 ל-IAS 1).
הוועדה הגיעה למסקנה שסט העובדות המתואר אינו נפוץ ולכן אין השפעה רחבה לנושא.
להחלטת הוועדה ניתן תוקף בחודש אפריל 2026. להחלטה: לחצו כאן
הטבות כלכליות משימוש בסוללה במסגרת הסכם רכישת תפוקה - תקן דיווח כספי בינלאומי 16 חכירות
הוועדה דנה בשאלה מתי לקוח משיג באופן מהותי את כל ההטבות הכלכליות משימוש בנכס המזוהה בהתאם להוראות סעיף ב9 לתקן דיווח כספי בינלאומי 16 (IFRS 16) חכירות. בפרט דנה הוועדה בשאלה האם במסגרת הסכם רכישת תפוקה (Offtake Arrangement), בנסיבות המקרה אשר נדונו בפניה, קמעונאי חשמל משיג באופן מהותי את כל ההטבות הכלכליות משימוש בסוללה (במסגרת ההסכם אשר נדון בפני הוועדה, הסוללה נשארה בחזקת הבעלים, שהתחייב לפעול בהתאם להנחיות קמעונאי החשמל).
הוועדה מציינת שבמקרה הנדון, היתרונות הכלכליים משימוש בסוללה נובעים מיכולת האחסון והקיבולת שלה. הסוללה משמשת לאחסון ולאחר מכן לשחרור חשמל - ולא לייצור חשמל. הסכם רכישת המסגרת מספק לקמעונאי החשמל את היתרונות הכלכליים הנגזרים מאחסון הסוללות מכיוון שלקמעונאי החשמל יש את הזכות הבלעדית: להשתמש בכל קיבולת הסוללה לאורך כל תקופת השימוש (למשך כל ההסכם), ולהורות לבעל הסוללה האם, מתי ובאיזו כמות לטעון ולפרוק את הסוללה.
לאור האמור לעיל הוועדה הגיעה למסקנה שבנסיבות המקרה שנדון בפניה קמעונאי החשמל השיג במהות את כל ההטבות הכלכליות הנובעות מהסוללה בהתאם להוראות סעיפים 9 ו-21 ל-IFRS 16.
להחלטת הוועדה ניתן תוקף בחודש אפריל 2026. להחלטה: לחצו כאן.
החלטות סדר יום שמידע אודותיהן הובא בפניכם במסגרת פרסומים קודמים
החלטות סדר יום שמידע אודותיהן הובא בפניכם במסגרת הפרק השני של הניוזלטר לסיכום הרבעון הראשון של שנת 2026 (לחצו כאן):
- הגדרה של עלויות כעלויות עסקה וטיפול בהן - תקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים
- אופציית פרעון מוקדם משובצת - תקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים
- עדכון החלטות סדר יום קיימות בעקבות פרסום תקן דיווח כספי בינלאומי 18 הצגה וגילוי בדוחות הכספיים
3. פרסומים נוספים בתקינה החשבונאית הבינלאומית
חשבונאות הפחתת סיכונים - הצעה לתיקון תקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים ותקן דיווח כספי בינלאומי 7 מכשירים פיננסיים: גילויים - הארכת המועד לקבלת תגובות הציבור
בפרק השני של הניוזלטר לסיכום שנת 2025 (לחצו כאן) הובא בפניכם מידע אודות ההצעה לתיקון תקן דיווח כספי בינלאומי 9 מכשירים פיננסיים ותקן דיווח כספי בינלאומי 7 מכשירים פיננסיים: גילויים – חשבונאות הפחתת סיכונים (Risk Mitigation Accounting) (הטיוטה).
הטיוטה אשר מבטלת גם את תקן חשבונאות בינלאומי 39 מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה פורסמה בדצמבר 2025 על ידי המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (International Accounting Standards Board (IASB®)) והיא כוללת הנחיות ליישום ודוגמאות להמחשה (לחצו כאן) ובסיס למסקנות (לחצו כאן).
הטיוטה פורסמה במטרה ליישר קו בין האופן שבו מוסדות פיננסיים מנהלים את סיכון הריבית לבין ההוראות החשבונאיות. הטיוטה מתייחסת להפחתת סיכון תמחור מחדש של שיעורי ריבית וכוללת מודל חשבונאי חדש אשר לדעת ה-IASB, משקף את האופן שבו ישויות מנהלות סיכון תמחור ריבית בתיקי השקעות באופן דינמי, שהוא עקבי עם האופן שבו מתקבלות החלטות על ניהול סיכונים. ה-IASB ציינה שלאחר שהמודל יוכח כמעשי, היא תשקול להרחיבו לעסקים נוספים החשופים לסיכונים דינמיים (לדוגמה, בהתייחס לאנרגיה או לסחורות).
למאמר רשת BDO אשר סוקר בהרחבה את הוראות ההצעה: לחצו כאן.
המועד אחרון המקורי לקבלת תגובות והערות הציבור לטיוטה נקבע ל-31 ביולי 2026. מתוך כוונה לאפשר למגוון רחב של ישויות לבחון את כלל השלכות הטיוטה, במהלך חודש מאי 2026 נדחה המועד האחרון לקבלת תגובות והערות הציבור לטיוטה ל-30 בנובמבר 2026.
עדכון המדריך הפרוצדוראלי של ה-IASB: Due Process Handbook
באפריל 2026 פורסם על ידי המועצה לתקני חשבונאות בינלאומיים (International Accounting Standards Board (IASB®)) עדכון ל-Due Process Handbook, המדריך הפרוצדוראלי אשר מנחה את פעילותה ואשר מפרט את העקרונות והדרישות אשר מנחים את ה-IASB ואת ה-IFRIC (ועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי) בפרסום הוראות חשבונאיות ותקני חשבונאות.
העדכון ל-Due Process Handbook, מתייחס בעיקר לפעילות (International Sustainability Standards Board (ISSB®)). אולם הוא כולל בנוסף עדכונים נוספים הקשורים לפעילות ה-IASB והוועדה לפרשנויות של תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS Interpretations Committee)
להתייחסות של ה-IASB לעדכון: לחץ כאן
4. פרסומי רשת BDO
באתר המחלקה המקצועית הגלובלית (תקינה חשבונאית בינלאומית ודיווח תאגידי) של רשת BDO (לחצו כאן) ניתן למצוא מידע חדש ועדכני בהתייחס לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים החשבונאיים ובתחום הדיווח תאגידי והקיימות (דיווחי ESG). הפרסומים עוסקים בנושאים אלו ברמות שונות של פירוט ועומק. המחלקה המקצועית של משרדנו בישראל משתתפת מעת לעת בכתיבת פרסומים אלו.
לסקירה, אשר כוללת קישורים והסברים, בהתייחס לפרסומים ולעדכונים החשבונאיים של רשת BDO לשנת 2025: לחצו כאן. גם פרסומים אלו עשויים להיות רלוונטיים בעת עריכת הדוחות הכספיים הרבעוניים של שנת 2026.
פרסום זה נועד למסירת מידע כללי בלבד ואין לראות בו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהי. במקרה של סתירה בין האמור בפרסום זה לבין האמור בהוראות החוק או חקיקת משנה, בפרסומי רשות ניירות ערך, בתקינה חשבונאית וכיו"ב, נוסח האחרונים גובר.