קוראים נכבדים,
במידעון 189 כלולה התייחסות לנושאים המפורטים להלן:
הודעות:
- תזכורת – דחיית מועד הגשת דיווח בגין "עמדות חייבות בדיווח" במע"מ ובמכס
ביום 28.2.2019 פרסמה רשות המיסים הודעה על דחיית מועד הגשת הדיווח כאמור עד ליום 1.9.2019 או עד למועד הגשת הדוח השנתי לשנת המס 2018 למס הכנסה, לפי המוקדם בהם, וזאת על מנת לאפשר לעוסקים / יבואנים להיערך לדיווח כראוי. נזכיר כי בטרם פורסמה הודעה זו, על פי הוראות חוק מע"מ והוראות פקודת המכס, על עוסק / יבואן היה לדווח על נקיטת עמדה שונה מהעמדות שפורסמו על ידי רשות המיסים תוך 60 יום מתום שנת המס, דהיינו עד ליום 1.3.2019.
- תזכורת – סכום ההכנסות לבעל מניות מהותי בחברה שחילקה דיבידנד מוטב
נזכיר כי במסגרת הוראת השעה לעניין סעיפים 125ב(2) ו-ב(3) לפקודת מס הכנסה אשר קבעה שיעור מס מופחת של 25% על דיבידנד שחולק בשנת 2017 שמקורו ברווחים צבורים בידי החברה עד ליום 31.12.2016 (דיבידנד מוטב), יש להקפיד שסכום ההכנסות שיקבל בעל המניות המהותי מאת החברה המחלקת, במישרין או בעקיפין, בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019, למעט הכנסות מדיבידנד, לא יפחת מממוצע ההכנסות שהתקבל בידו בשנים 2015 ו-2016.
- העלאת המס על הטבק
ביום 20.2.2019 נחתם עדכון לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין להעלאת שיעור מס הקנייה החל על טבק לגלגול, כך ששיעור מס הקנייה על טבק יהיה שווה לשיעור במס החל על מוצרי טבק דומים כגון סיגריות, סיגרלות ויחידות טבק, כדלקמן:
- על טבק לא מעובד יחול מס קצוב בסך של 1,093.92 ₪.
- על טבק לסיגריות יחול מס בשיעור של 270% + 571.04 ₪ לק"ג אך לא פחות מ-1,093.92 ₪ לק"ג.
- על טבק בתפזורת ליחידות חימום יחול מס בשיעור של 270% + 571.04 ₪ לק"ג אך לא פחות מ-1,093.92 ₪ לק"ג.
כמו כן, בכדי למנוע תכנון מס, נקבע כי הסוחרים ישלמו מס קנייה על מלאי הטבק לסיגריות המוחזק על ידם טרם העלאת המס, דהיינו על מלאי הטבק לסיגריות הנמצא בידם נכון ליום 21.2.2019 בחצות, בסך של 634.47 ₪ לק"ג.
יובהר כי מס זה לא יחול על עוסק שסך מלאי הטבק שלו אינו עולה על 10,000 ₪.
- החלטת מיסוי 6003/19 – מפעל תעשייתי המעסיק כמות מצומצמת של עובדי ייצור / פיתוח
החלטת מיסוי זו עוסקת בחברת תוכנה אשר ביקשה את אישור רשות המיסים לזכאותה להיחשב "מפעל מועדף" לצורכי החוק לעידוד השקעות הון (להיחשב "מפעל תעשייתי" אשר לו "הכנסות מועדפות", כמשמעות מונחים אלה בסעיף 51 לחוק העידוד). עובר להחלטת מיסוי זו, רשויות המס התעקשו על כ-8-10 עובדי ייצור ו/או פיתוח, שאם לא כן – לא ניתנו החלטות מיסוי כאמור (העניין נדון לרוב בפקידי השומה ולגופו של עניין) ואולם החלטת מיסוי זו חשובה לאור נסיבותיה המיוחדות והשינוי שהיא מבטאת ביחס להחלטות קודמות של רשות המיסים ומחלקת חוקי העידוד.
במקרה הנדון, דובר על חברת תוכנה שהעסיקה 6 עובדים במשרה מלאה, מתוכם 3 עובדי פיתוח. החברה פעלה מתוך משרד ומקום עסקים קבוע (להבדיל ממגורי העובדים / יזמים) והיא הייתה בעלת ה-IP שפותח על ידה ואשר לגביו ניתנו זכויות שימוש ללקוחות הקצה של החברה. מהחלטת המיסוי עולה כי רשויות המס אינן רואות עוד את "מבחן העובדים" כמבחן המרכזי שאף מחייב כמות גדולה של עובדי ייצור או פיתוח, אלא כמבחן נוסף, בתוך מכלול המבחנים והקריטריונים לסיווג פעילות כ"תעשייתית", שאף אינו מחייב, בכפוף לנסיבות, כמות עובדים גדולה.
- התראה לפני הטלת קנסות על אי הגשת דו"ח שנתי של איחוד עוסקים
סעיף 71א לחוק מע"מ מחייב כל אחד מהעוסקים הרשומים באיחוד עוסקים לעניין מע"מ, להגיש דו"ח שנתי מסכם בתוך 90 יום מתום שנת המס על סך כל עסקאותיו, לרבות עסקאות שעשה עם העוסקים שנרשמו עמו כאחד וכן על כל רכישותיו וכל השירותים שקיבל, לרבות מהעוסקים שנרשמו עמו כאחד. מטרת הדו"ח השנתי היא לקבל תמונת מצב לעניין דיווחי המע"מ של כל עוסק הרשום באיחוד העוסקים, בנפרד, הן ביחס לעסקאותיו מול צדדים שלישיים והן ביחס לעסקאותיו מול הרשומים עמו באיחוד עוסקים.
ביום 12.5.19 פרסמה רשות המסים הודעה בה היא מתריעה על הטלת קנסות בסך של 5,000 ₪ בגין כל דו"ח שנתי של איחוד עוסקים שלא הוגש וזאת לאור העובדה שרמת הציות של דיווח הדו"ח השנתי המסכם כאמור נמוכה מאוד ואינה משרתת את מטרת החקיקה. בשלב ראשון, יישלחו מכתבי התראה לעוסקים שטרם הגישו את הדו"חות לשנים 2016 ו-2017 (במצטבר); ואילו בשלב שני, יוטל על העוסקים שלא יגישו את הדיווח קנס מינהלי בסך 5,000 ₪ בגין כל דו"ח שלא הוגש.
יובהר כי לצורך הגשת הדו"ח יש לנתח חיובים בינחברתיים, משיכות ועסקאות בינחברתיות על מנת לנתח השלכותיהם ואופן הדיווח עליהם בדו"ח השנתי. כמו כן, יש לתת את הדעת לכך שאי הדיווח באיחוד עוסקים כפוף לזכאות לקיזוז מס תשומות בגין החיוב הבינחברתי.
חוזרים:
חוזר 1 – פסק דין בר רפאלי – תושבות יחיד
בפסק דין בר רפאלי (ע"מ 6418-02-16) נדונה שאלת סיווג תושבותה של דוגמנית בינלאומית בשנים 2009 ו-2010 כאשר עיקר המחלוקת נוגעת ליישומם של המבחנים הקבועים בפקודה לקביעת "מרכז חייה", קרי בכל הנוגע לבחינת מכלול קשריה המשפחתיים, החברתיים והכלכליים.
חוזר 2 – בחינת מבחני שליטה וניהול לסיווג חברה כתושבת ישראל
בפסק דין שי צמרות (ע"א 1609/16) נדונה סוגיית מקום השליטה והניהול לעניין קביעת תושבות של חברה זרה אשר מנהלת פעילות עסקית בישראל, וזאת דרך בחינת שאלת החבות במע"מ בגין עסקאות מכר של מקרקעין באזור שביצעה חברה זרה. בית המשפט העליון קבע כי לאור העובדה שהשליטה והניהול של החברה מופעלים בישראל, ניתן לראות בחברה כתושבת ישראל לצורכי מע"מ ולפיכך עסקאות מכר המקרקעין חייבות במע"מ. לפסק דין זה משמעות נרחבת גם ובעיקר בהקשר של מס הכנסה הואיל ושליטה וניהול בישראל עלולה להפוך חברה זרה לתושבת ישראל המשלמת מס מלא בישראל.
חוזר 3 – עדכון טופס 150 בקשר לדיווח על החזקה בחברות זרות
ביום 11.4.2019 פרסמה רשות המסים עדכון לטופס 150 אשר במסגרתו התווספו נתונים חדשים לדיווח ביחס להחזקה בחברות זרות ואשר מטרתם להקל על רשות המסים לאכוף את ההוראות בעניין חברה נשלטה זרה וחברת משלח יד זרה. בנוסף, מההנחיות למילוי הטופס עולה כי לא נדרש לדווח בגין חברה פרטית המוחזקת בעקיפין בשיעור הנמוך מ-10%.
צור קשר עם המומחים שלנו למיסים