בפסק דין בר רפאלי (ע"מ 6418-02-16) נדונה שאלת סיווג תושבותה של דוגמנית בינלאומית בשנים 2009 ו-2010 כאשר עיקר המחלוקת נוגעת ליישומם של המבחנים הקבועים בפקודה לקביעת "מרכז חייה", קרי בכל הנוגע לבחינת מכלול קשריה המשפחתיים, החברתיים והכלכליים.
בר רפאלי הינה אזרחית ישראלית אשר משפחתה מתגוררת בישראל, שהחלה לשהות פרקי זמן ממושכים מחוץ לישראל, שם קידמה קריירת דוגמנות מוצלחת והפיקה הכנסות רבות במהלך השנים. בשנים 2009 ו-2010, עת שהתה פרקי זמן משמעותיים מחוץ לישראל, התפרנסה מעבודות דוגמנות מחוץ לישראל וניהלה מערכת יחסים עם שחקן הקולנוע האמריקאי ליאונרדו דיקפריו. לאחר בחינת דוחותיה הכספיים לשנים אלו החליט פקיד השומה להוציא לה שומות בהן ביקש לחייבה במס בשל הכנסותיה מחוץ לישראל. רפאלי טענה כי הפסיקה להיות תושבת ישראל לכל המאוחר בשנת 2006 ושבה לישראל רק בתום שנת 2012. כמו כן, על אף ימי שהייה רבים בישראל בשנים הנדונות (בשנת 2009 שהתה 185 ימים ובשנת 2010 שהתה 131 ימים), מרכז חייה לא היה בישראל ולפיכך לא הייתה תושבת ישראל לצורכי מס – ולכן גם הכנסותיה מחוץ לישראל אינן חייבות במס בישראל בתקופה זו, ויש לבטל את השומה שהוצאה לה. לעניין זה פקיד השומה טען כי בשנת 2009 מתקיימת החלופה הראשונה ל"חזקת הימים" שבהגדרת "תושב ישראל" בפקודה ואילו בשנת 2010 שהתה רפאלי יום אחד בלבד פחות מהדרוש לצורך קיום החלופה השנייה ל"חזקת הימים", ובכל מקרה בבחינת מהות הדברים, מרכז חייה של רפאלי היה בישראל.
בית המשפט קבע כי בהתאם למבחן הכמותי הקבוע בפקודת מס הכנסה, קמה חזקה שרפאלי הייתה תושבת ישראל בשנת 2009. אמנם חזקה זו אינה מתקיימת בשנת 2010, אולם מספר ימי השהייה של רפאלי בישראל עולה על מספר ימי השהייה במדינות אחרות, ולאור מספר הביקורים שלה בישראל ופרקי הזמן ששהתה בארץ בכל פעם – יש בכך אינדיקציה כי מרכז חייה הוא בישראל. בנוגע למבחן המהותי של מרכז החיים, קבע בית המשפט כי מרכז חייו של נישום נבחן על פי פרמטרים איכותיים בכל הנוגע למכלול קשריו המשפחתיים, כלכליים וחברתיים. המסקנה שעולה מהראיות היא כי מרכז חייה של רפאלי הוא בישראל, בין היתר, מאחר שביתו של דיקפריו בארצות הברית לא היווה עבור רפאלי בית קבע. לעניין זה ציין בית המשפט כי הוא אינו יכול להתעלם מכך שדיקפריו לא הובא להעיד, ולכן אין ראיה שיכולה לשפוך אור על האופן שבו הוא התייחס למערכת היחסים שלו עם רפאלי, או על כוונותיו בעניין זה. כמו כן, בית הוריה של רפאלי בהוד השרון עונה על ההגדרה של בית קבע מאחר שהיא ניהלה בבית זה, כשהגיעה לישראל, שגרת חיים ואף נהגה לארח בו חברים. הוא הוסיף כי גם הדירה השכורה על שם אחיה במגדלי YOO והדירה השכורה על שם אמה במגדל W עמדו לרשותה של רפאלי כשזו הגיעה לישראל. נוסף על האמור, בית המשפט התייחס לכך שהכנסותיה של רפאלי מעבודות דוגמנות ברחבי העולם הועברו לחברות זרות שבבעלותה, שלא נסתרה הטענה של רשות המיסים לפיה החברות האלה נשלטו ונוהלו מישראל. גם גורמי מקצוע ישראליים בלבד, ובהם רואה חשבון, טיפלו בענייניה, והוריה היו מעורבים בעסקיה ותרמו לקידום הקריירה שלה. מעבר לכך, רפאלי הייתה חברה בקופת חולים ישראלית, רכשה תרופות וקיבלה החזרים מהקופה, החזיקה בכרטיס אשראי ישראלי ואף החלה בביצוע עסקה לרכישת דירה בישראל.
לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי רפאלי לא הציגה כל אינדיקציה ממשית לכך שניתקה או התכוונה לנתק במהלך השנים האלה את זיקת התושבות שלה לישראל וכי המסקנה המתבקשת ממכלול הראיות שהוצגו בפניו היא כי מרכז חייה היה בישראל – ולפיכך היא תושבת ישראל בשנות המס 2009 ו-2010 וחייבת במס בגין הכנסותיה, לרבות בגין הכנסות משירותי פרסום ויחסי ציבור שרפאלי נתנה (לדוגמה ויתור על דמי שכירות בתמורה לפרסום על דבר מגוריה במגדלי YOO ו-W).
יובהר כי רפאלי אף טענה כי היא התבססה על הסכם שומה, שלפיו הסכימה לשלם מס על פעילותה מחוץ לישראל בשנות המס 2006 ו-2007 חרף עמדתה כי הייתה תושבת חוץ באותן שנים – וזאת בתמורה להכרה מפורשת של פקיד השומה, לאחר שערך בחינה מהותית ויסודית של נתוניה, בכך שהיא תושבת חוץ החל משנת 2007 ולמעשה מדובר ב"הסכם לניתוק תושבות". לעומת זאת, פקיד השומה טען כי אין לכך משמעות בהליך הזה, ולא הייתה הסכמה "צופה פני עתיד". לעניין זה קבע בית המשפט כי מהאופן שבו נערך הסכם השומה ומההתנהלות שהייתה בקשר אליו, לא ניתן להסיק כי מדובר ב"הסכם ניתוק תושבות" המשליך גם על שנות מס נוספות ועל כן לא ניתן להסתמך עליו.
צור קשר עם המומחים שלנו למיסים
הירשם לניוזלטר
Please fill out the following form to access the download.