רגולציית רשות שוק ההון החדשה בעניין שיקולי סיכוני ESG – עדיף מאוחר מאשר אף פעם

 

רקע

הרגולציה המחייבת שקילת סיכוני ESG על ידי גופים פיננסיים פורסמה כבר בשנת 2019 על ידי האיחוד האירופי במסגרת SFD Regulation, העוסקת בעיקר בהיבטי קיימות וסביבה, ואשר נכנסה לתוקף ביום 10 במרץ 2021.

בנוסף, כולנו ערים ליוזמות וולונטריות של גופי השקעה להתחשבות בשיקולי ESG בקבלת החלטות השקעה ובפעילותם הכללית. הדוגמה הידועה הינה של בית ההשקעות הגלובאלי 'בלאקרוק', שהודיע שעד אמצע 2020 יחסל בתיק ההשקעות שלו את האחזקה בחברות אשר מייצרות יותר מ-25% מהכנסותיהן מייצור באמצעות פחם תרמי. אליו הצטרפו, בין היתר, גוף ההשקעות הבינלאומי 'גולדמן סאקס', אשר הצהיר כי ישקיע 750 מיליון דולר עד שנת 2030 במימון יוזמות לפתרון בעיית האקלים.

פרסום חוזר הרשות מבטא את רצונו של הרגולטור הישראלי 'לעלות על העגלה הנוסעת' ולהצטרף למגמה עולמית. ההצטרפות היא אמנם באיחור למול הנעשה בעולם, אך נושאת חשיבות משמעותית מאוד עבור כולנו – ציבור החוסכים בקופות ובקרנות השונות, המייחס משקל (גבוה יותר או פחות) גם לשיקולים הנוגעים לסביבה ולחברה בה אנו חיים, כמו גם להיבטי המשילות בגוף המנהל את כספנו ולאופן בו הגוף מזהה ומעריך סיכונים מתפתחים.

יצוין כי גם מצידם של גופי ההשקעה ישנו אינטרס גבוה לשקילת סיכוני ESG, בית היתר, לאור נתונים המלמדים כי משקיע המנתח ומעריך שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי ביחס לגופים המושקעים צפוי להשיא תשואה גבוהה יותר על השקעותיו בטווח הבינוני והארוך.
 

למה זה חשוב?

השיח הציבורי בשנים האחרונות, ובפרט בקרב דור ה-Y, שם דגש מהותי לא רק על 'השורה התחתונה', אלא גם על הדרך להשגתה. אנו עדים למגמה מתגברת לפיה לצד הצורך בהשגת התשואות הטובות, יש ליחס חשיבות זהה (ואולי אף גבוהה יותר) לאופן בו הושגו הרווחים, כך שלא יפגע הכפר הגלובאלי שלנו - הסביבה והחברה שאנו לוקחים בה חלק.

ה-ESG, או במילים אחרות - "השקעות אחראיות", הפך בשוקי העולם למרכיב דומיננטי במכלול השיקולים והסיכונים שעומדים בפני חברות ציבוריות, משקיעים מוסדיים ודירקטוריונים. אם בעבר נהגו לתפוש גופי השקעה בעולם שנושאים את דגל ה-ESG כ'יפי נפש' או אלטרואיסטים, הרי שהיום תופשים אותם ככאלו שמבינים שהמשקיעים והחוסכים שינו את הכללים.

רכיב הממשל התאגידי ודאי לא זר במשק הישראלי, עת התגבשה בתחילת המאה הנוכחית רגולציה מחמירה הנוגעת כמעט לכל מישור אפשרי בתחום הממשל התאגידי (החל ממעורבות בנושא תגמול ועסקאות בעלי שליטה ועד נושא מבנה הדירקטוריון והצעת דירקטורים).

ואולם, בניגוד לרכיב הממשל (ה-Governance), ברכיבי הסביבה (Environment) והחברה (Social) מדינת ישראל נשארה כמעט מאחור. ניתן אף לומר כי השוק המקומי התאפיין עד אחרונה באדישות לא מועטה לנושאים אלו.

הרשות הכירה בתמורות הללו ובתחילת שנת 2021 פרסמה להערות הציבור תיקון מוצע להוראות פרק נכסי ההשקעה ב"חוזר המאוחד".

על פי החוזר הסופי, שפורסם בנובמבר 2021, שיקולים הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי הולכים והופכים למשמעותיים יותר בשיח הציבורי בכלל ובתחום ההשקעות הפיננסיות בפרט, עקב השפעתם על תיקי ההשקעות, הן בהיבט ניהול הסיכונים והן בהיבט ביצועי ההשקעות. כמו כן, בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת בשנים האחרונות מתווספים גם מערכי סיכונים חדשים "סיכונים מתפתחים", כגון היבטים טכנולוגיים וסיכוני סייבר, המהווים את הדוגמה הבולטת כיום לסיכונים מסוג זה, אך לא רק.
 

הרגולציה החדשה

ההוראות החדשות של הרשות מחילות על הגופים המוסדיים שלושה שינויים משמעותיים ביחס  לשיקולי ESG וסיכונים מתפתחים:
 

לקבוע מדיניות השקעה שמתייחסת לסיכוני ESG ולסיכונים מתפתחים

ועדת השקעות של משקיע מוסדי מחויבת לקבוע מדיניות השקעה ביחס לסיכוני ESG במסגרת קביעת מדיניות ההשקעה הכללית שנקבעת על ידה, ככל שסיכונים אלו רלוונטיים לביצועי תיק ההשקעות ועשויים להשפיע עליהם.

בתוך כך, ועדת ההשקעות תקבע מדיניות לעניין זיהוי סיכונים מתפתחים מהותיים הנוגעים להיבטי ESG, וכן לזיהוי סיכונים רלוונטיים נוספים, ככל שישנם, אשר עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על ביצועי תיק ההשקעות. בפרט, תתייחס הוועדה לסיכונים הנובעים מהשפעות סביבתיות ומשינויי אקלים, וסיכונים מתפתחים מהותיים, כגון סיכונים טכנולוגיים וסיכוני סייבר.
 

חובת שקיפות ויידוע ציבור החוסכים במדיניות ESG

כידוע, משקיע מוסדי נדרש להצהיר אחת לשנה, ברבעון האחרון של כל שנה, על מדיניות ההשקעה הצפויה שלו לשנה הקלנדרית הקרובה.

בעקבות החוזר, במסגרת מדיניות ההשקעה על הגוף המוסדי להתייחס גם להיבטי ESG:

• מהם שיקולי ה-ESG הנשקלים על ידו, והסיכונים המתפתחים הנוגעים לשיקולים אלו, וכיצד הם מיושמים במדיניות ההשקעות שלו, בבחינת ההשקעות ובאופן ניהול ההשקעות;
   
• כיצד שיקולי אקלים מובאים בחשבון בעת בחינת השקעה אשר חשיפתה לסיכוני אקלים עשויה לשאת השפעה מהותית על שווי ההשקעה הנבחנת;
   
•  האם הוא נוקט במדיניות של הימנעות גורפת מהשקעות בענפים מסוימים (Exclusionary screening) בשל שיקולי ESG ואת ענפים אלו.
   

גיבוש כללים ונהלים לפיתוח מומחיותו של המשקיע המוסדי לבחינת סיכוניESG , ללא תלות בגורמים חיצוניים

במטרה להבטיח שקיפות ושמירה על טובת החוסכים בישראל, החוזר קובע כי על הגוף המוסדי לגבש כללים ונהלים של פיתוח מומחיות בקרב אנשי ההשקעות שלו, ללא תלות בגורמים חיצוניים.

כיוון שפיתוח מומחיות כאמור מצריך משאבים והיערכות מתאימה, כהוראת מעבר נקבע שבתקופת הביניים עד לפיתוח מומחיות, יוכל הגוף המוסדי להתקשר עם נותני שירותים חיצוניים בעלי מומחיות ב-ESG, וזאת תוך שמירה על היעדר ניגודי עניינים בין שירותי המומחה שמוענקים לגוף המוסדי לבין פעילויותיו האחרות.
 

אז מה נכלל ב- ESG?

חוזר הרשות מונה מספר שיקולי ESG בולטים שעשויים להיכלל בשיקולי השקעות הגופים המוסדיים, עליהם נוסיף עוד מספר דוגמאות מקובלות:
 

היבטים סביבתיים

התמודדות עם זיהום אוויר, מים וקרקע, קידום תשתיות אנרגיה נקייה, רמות פליטת פחמן, ייצור פסולת, צריכת מים בייצור ועוד.
 

היבטים חברתיים

דאגה לרווחת העובדים ולזכויות האדם שלהם, פעולות למען הגדלת המגוון התעסוקתי של העובדים בארגון, התנהלות מול לקוחות בהגינות והוגנות, תרומה לקהילה ועוד.
 

היבטי ממשל תאגידי

מערך ניהול הסיכונים, מדיניות תגמול ותימרוץ, אתיקה ושקיפות, ניגודי עניינים, הגנה על ענייני בעלי המניות והמשקיעים, לובי פוליטי, שחיתויות ועוד.
 

לסיכום

ביום 1 ביולי 2022 יכנס לתוקפו חוזר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, המחייב גופים מוסדיים 'לעלות על עגלת ה-ESG' ולמסד אותה כיאות:

1. לקבוע מדיניות השקעה שמתייחסת לשיקולי ESG ולזיהוי סיכונים מתפתחים מהותיים הנוגעים להיבטים אלו;
    
2. להיות שקופים מספיק ולפרסם לציבור אחת לשנה את מדיניות ה- ESG, לרבות השיקולים הנשקלים והסיכונים המתפתחים הנוגעים לשיקולים אלו והאופן בו הם באים לידי ביטוי בעת בחינת השקעה.
    
3. לגבש כללים ונהלים לפיתוח מומחיות פנימית בארגון לבחינת סיכוני ESG, ללא תלות בגורמים חיצוניים (למעט בתקופה הראשונית).

בכך מצטרפת הרשות לשורה ארוכה של רגולטורים בעולם הרואים חשיבות רבה בכך שלצד שיקולי תשואה ושורה תחתונה, יילקחו בחשבון גם שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי, בעת קבלת החלטות השקעה והתקשרות.

הדבר מתכתב גם עם רצון ציבור המשקיעים, המכירים בצורך לשמור על הכדור של כולנו ועל החיים בו כחלק מתנועת "השקעות אחראיות", וכן מתכתב עם תפישת המשקיעים, לפיה התחשבות בסיכוני ESG ודאי תוכיח את עצמה ותיראה בתשואות בטווח הבינוני והרחוק.

אין ספק כי המגמה הזו עוד תתפתח ותשתכלל כביטוי כולל לאחריותיות (Accountability) הנדרשת בקרב הגופים העסקיים בכלל ובקרב גופי ההשקעה בפרט, אשר אמונים על החיסכון של כולנו.

צרו קשר עם המומחים שלנו >>

 

 

 

הירשם לניוזלטר

Please fill out the following form to access the download.