בפעילות עסקית דרך האינטרנט ( גם אם מדובר בשני יזמים צעירים שזה עתה פיתחו אפליקציה חדשה) יש לקחת בחשבון את היבטי המיסים העקיפים – להם עשויים להיות השלכות משמעותיות על הפעילות כולה. למעשה, יש מספר שאלות שחשוב לתת עליהן את הדעת כבר מהיום הראשון, כדי שתוכלו לקבל החלטות מושכלות ולהימנע מהפתעות לא-נעימות שיצרו "חור בכיס" בהמשך הדרך:
- מהות העסקה – מבחינת מיסוי עקיף (מע"מ, מכס), שאלת החבות, לפי איזה דין,מועדי החיוב, חבויות ברישום, וכיו"ב, יש הבדל משמעותי בין עסקאות בטובין מוחשיים, טובין בלתי מוחשיים ושירותים.
- תיעוד נדרש – דרישות התיעוד הרלוונטיות בישראל (ו/או בשווקים אחרים) משמעותיות לממשק שיש לפתח ביחסים מול הלקוח.
- מהות השירות – מהות השירות עצמו (למשל, האם עסקינן במכירה או תיווך בלבד) עשוי להשפיע רבות על סיווג העסק ברשויות המס והחבויות הנגזרות ממנו.
- יבוא אישי או מסחרי – כשמדובר בטובין, עולה השאלה מי נחשב ליבואן, הלקוח (יבוא אישי) או הספק (יבוא מסחרי); כל אופציה טומנת בחובה דרישות וחבויות מס אחרות שיש לקחת בחשבון כבר בשלבים מוקדמים.
- חבות במע"מ – החלטת מיסוי שניתנה לאחרונה קובעת שגם כאשר חל פטור על יבוא אישי של טובין לישראל, עדיין קיימת חבות מע"מ על הספק הישראלי המעורב בעסקה; ואולם הסיכון מול רשויות מע"מ אינו הסיכון היחיד שיש לקוחת בחשבון. במקרים בהם נחייב במע"מ במקום שאין בכך חובה, עלולה להיות חשיפה לתביעה (ולעיתים תביעות יצוגיות) בגין חיוב ביתר. על כן, יש לנקוט משנה זהירות בהתחשב בכל ה"חזיתות" האפשריות.
שאלות אלו ונוספות, ובין היתר התקשרויות עם ספקים זרים,מהותיות במיוחד, כשהמטרה, מבחינה שיווקית, להציג ללקוח את העלות הסופית ולמנוע, גם ממנו, הפתעות מיותרות. וכרגיל - "סוף מעשה במחשבה תחילה". חשוב לזכור שגם בפעילות וירטואלית – המס מוחשי.
צרו קשר עם המומחים שלנו למיסוי עקיף >
בין סטרטאפ אינטרנטי למיסים עקיפים
שני יוצאי 8200 שוכרים משרד ב-we work ומתחילים לפתח אפליקציה. הפיילוט מצליח ומתחילים לקבל הכנסות. היזמים הצעירים פונים למיקור חוץ לשירותי הנהלת חשבונות, מורידים אפליקציה להפקת חשבוניות ממוחשבות ויוצאים לדרך!
הנה כמה שאלות שצריך לתת עליהן את הדעת כבר מהשלבים הראשונים של הקמת העסק והתוויית מתווה ההתקשרויות, בהיבטי המסים העקיפים.
מה מהות העסקה?
האם העסקה היא לרכישת טובין, ואם כן – מוחשיים או בלתי מוחשיים? או שמא דווקא שירותים? סיווג העסקה עשוי להשליך על היבטים שונים, החל בשאלת המס החל ולפי איזה דין, התנאים הדרושים לתחולת מע"מ אפס לגבי לקוחות זרים, המשך בהיבטי מועד החיוב וכלה בבירור מקום העסקה לעניין מע"מ; וככל שעסקינן בטובין מוחשיים – גם מכס.
מה התיעוד הנדרש?
איזה ממשק יש לפתח ביחסים מול הלקוח בכדי לעמוד בדרישות התיעוד הרלוונטיות הן מבחינת הדין הישראלי והן מבחינת הדין הזר. כך למשל, במתן שירות באמצעות האינטרנט לתושב חוץ, מעבר לציות לדרישות הדין הישראלי לתחולת מע"מ אפס, יש לבחון האם יש חבות במע"מ במדינת היעד והאם הספק הישראלי נדרש להרשם מקומית ולדווח.
מה מהות השירות?
למשל - האם עסקינן במתן מימון (פלטפורמת P2P) או המרת כספים ו/או מטבעות וירטואליים? במצב דברים זה, תתכן חבות בסיווג כמוסד כספי, החייב במס רווח ומס שכר, ללא יכולת הנאה מתחולת ההקלה של מע"מ אפס ביצוא.
ככל שעסקינן בעסקה הנוגעת לטובין, הגם שמדובר באפליקציה אינטרנטית ללא נגיעה פיזית לטובין, יש לנתח האם הספק הישראלי מתווך בלבד, ועמלתו הינה תמורת שירות בלבד, או שמא הוא נמצא ב"שרשרת האספקה" וחלות עליו חבויות הנוגעות להנפקת חשבונית בגין מכירת טובין. זאת, לעיתים, ביותר מטרטוריה אחת.
שאלת היבואן (יבוא אישי או מסחרי)
אם הטובין נשלחים ללקוח בישראל, עולה השאלה מי ייחשב כ"יבואן" - האם העסקה תאופיין ביבוא אישי ע"י הצרכן הסופי או שמא הספק הישראלי יהיה היבואן. מובן, כי כדי ליהנות מפטורים ממע"מ ומכס ביבוא (עד לתקרות הקיימות כיום) האפשרות הראשונה עדיפה. ואולם, לא תמיד הספק הישראלי יהיה נטול סיכון לגבי המס העקיף החל ביבוא.
ראשית, עשויות להתעורר שאלות האם אכן מדובר ביבוא אישי, או שמא מעורבות הספק היא כזו שהופכת את הייבוא ליבוא מסחרי על ידו, על כל הכרוך בכך. ואם אכן מדובר ביבוא אישי, מה ה"ערך לצרכי מכס" לעניין זה, וכנגזרת מכך – האם עמלות והכנסות נוספות של החברה הישראלית ממתן שירותים כאלה ואחרים, ייהנו מהקלה של חבות במע"מ אפס. לעניין ההקלות והפטורים ביבוא - האם אכן מדווח על הערך הנכון, או שמא יש פער בין מה שדווח למכס לבין מה ששולם ע"י הלקוח?
חבות במע"מ כהפתעה
חברה ישראלית הפועלת בתחום מכירות טובין באמצעות האינטרנט ומקבלת מרווח בגין מכירת הטובין (ולא תמורה עבור שירותים), לפי החלטת מיסוי שפורסמה לאחרונה, עשויה להתחייב במע"מ בגין המרווח שלה, גם אם חל פטור ביבוא אישי.
נניח שהיזמים שלנו רוצים להיות שמרנים ולא לקחת שום סיכון, ובמקום שבו הלקוח הוא ישראלי, לחייב במע"מ מבלי "להגדיל ראש". או אז – הם עשויים להיות חשופים לתביעה ייצוגית, על חיוב במע"מ ביתר. שהרי, נפסק לא מכבר, כי בשירות שניתן לצרכן ישראלי, אולם השירות נצרך בחו"ל, עשוי לחול מע"מ אפס (כך לעניין מתן שירותי שיחות יוצאות לתושבי ישראל הנוסעים לחו"ל ומוציאים מחו"ל שיחות).
האפליקציה וירטואלית - הפעילות מוחשית
ועדיין לא הזכרנו את ההתקשרויות עם הספקים הזרים. לעניין זה יש לתת את הדעת האם חלה חבות במע"מ על "יבוא שירותים או נכסים בלתי מוחשיים", ואם חל מע"מ האם הינו בר קיזוז. למשל, אם עסקאותיה של חברה כוללות מכירת טובין מספקים זרים ללקוחות זרים – אזי, ככלל, העסקה אינה מוכרת כ"עסקה בישראל" לצרכי חוק מע"מ, ולפיכך מס תשומות אינו בר קיזוז, לכאורה.
השלכות על תמחור העסקה והשפעה ישירה על הרווח
שאלות אלה ואחרות, כמובן, משליכות על תמחור העסקה; בפרט כאשר מבחינה שיווקית, מעדיפים להציג ללקוח מחיר סופי וכולל ולא "לפני מסים" המשאיר אותו בחוסר וודאות.
אז אל נא תשכחו, מאחורי האפליקציה הווירטואלית - פעילות מוחשית בעלת השלכות, שהקדמת מחשבה למעשה יפה להן.
אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו במחלקת מסים עקיפים, להתייעץ, לשאול שאלות ולהיעזר במומחים שלנו לתכנון מס חכם – שמותאם בדיוק למידותיכם.
צרו קשר עם המומחים שלנו למיסוי עקיף >