מאמרים:

9 עקרונות לביצוע Due Diligence

20 מאי 2016

תהליך Due Diligence מתרחש, על ציר הזמן, לאחר הסכמות עקרוניות בין הצדדים (LOI) וכאשר סוכמו עיקר התנאים המרכזיים בעסקה. אז נכנס לתמונה הבודק מטעם הרוכש, (הנמצא מטבע הדברים באופוריה לרגל השלמת העסקה) ומתבקש על ידו להשלים בדחיפות את "הבדיקה הטכנית" בעסקה בכדי להתקדם. 
בסביבת אופוריה שכזו, עולה משמעותית משקלה של Due Diligence כיוון שעליה להצביע על סיכונים אפשריים הכרוכים בעצם ביצוע העסקה כפי שהיא וכן להצביע על סיכויי התקיימות התרחישים שעל פיהם נקבע השווי בעסקה. ישנם עקרונות, כללי זהב, שיסייעו בידיו של הבודק לבצע בדיקת נאותות מוצלחת:

לפגישה עם מומחי BDO זיו האפט

1. אל תיתן לאופוריה לבלבל אותך

על עורך תהליך Due Diligence להתעלם באלגנטיות מהאופוריה ולבחון באופן ריאלי האם התחזיות העתידיות, שעל בסיסן נקבע השווי, הוא אכן בר השגה והאם נשען על הנחות מציאותיות שיש סימנים ברורים לגבי היכולת לקיימן. וכן לבחון האם לחברה יש את הכלים והאמצעים להשיג, לתפעל ולממן את ההתרחבות המתוכננת.

2. דרוש שיתוף פעולה ושקיפות מצד המוכר

אין לך סימן אזהרה ברור מאי שיתוף פעולה או חוסר שקיפות מוחלט מצד המוכר. טריקים כגון העברת מידע באיחור רב, העברת מידע חלקי, העברת כמות רבה של חומר חסר משמעות והחסרה עקבית של מידע מסוג אחר שהוגדר כקריטי על ידי מבצע הבדיקה, כל אלו הינם סימנים מובהקים לא רק לגבי מידת הסיכונים והשלדים בארון המסתתרים בחברה הנרכשת, אלא על אורח החיים העיסקי המשותף הצפוי ביום שלאחר העסקה. ברור לכל כי על מנת להבטיח שיתוף פעולה מלא והשגת שקיפות מירבית מצד המוכר נדרש להניח את דעתו (ודעת יועציו המשפטיים) של המוכר בכל הקשור לסודיות וחשיפת מידע עיסקי רגיש.  

3. בדיקת נאותות איננה ביצוע ביקורת על תהליך הביקורת
Due Diligence אינו עוסק באימות הנתונים הכספיים בלבד. תהליך Due Diligence המבוצע נכון עוסק באימות כולל של המצב העיסקי, הנוכחי והעתידי כפי שבא לידי ביטוי באסטרטגית האירגון, קווי היצור וההפצה, מצב כח האדם והתוכניות לגביו, מיצוב החברה בתחומי השיווק והמכירה, סוגיות משפטיות ורבות אחרות. מטרת הביקורת על הדוחות הכספיים היא לאמת את נכונות המידע ובמציאת הסבר למספרים הנכללים בדוחות הכספיים תוך התמקדות בתוצאות עבר, לאחר התממשותם וכיצד ישפיעו בין היתר על מצבה העסקי פיננסי של החברה.

4. קחו את הזמן הדרוש לביצוע העבודה 
כולנו מכירים סיפורים על עסקאות אקזוטיות של מיליארדרים הלהוטים לתקוע יתד עסקי בארץ הקודש, שנחתמו בפרץ של ספונטניות על גבי מפית נייר בפגישה עסקית זריזה בבית קפה. לא כולנו מכירים את הסיפורים המשפטיים שנגררים לאחר ביצוע עסקאות מסוג זה וההפסדים הרבים שנגרמו לצדדים. פרק הזמן הדרוש צריך לאזן בין רצון הצדדים להגיע להשלמה סופית של העסקה, לבין פרק הזמן שהמוכר מנוע מלקיים תהליכי מכירה מקבילים לתקופת ביצוע הרכישה (SHOP NO). במקרים נדירים בהם מתקיים אילוץ עיסקי המחייב השלמה של תהליך בדיקה בתוך מספר מצומצם של ימים, קיימת חשיבות מכרעת לתיכנון נכון של העבודה.

5. שאל "מה קונים בדיוק?" 
מקד את הבדיקה ואיתור הסיכונים. לעיתים, במסגרת הבדיקה הכללית, הנושאים הייחודיים שלשמם בוצעה העסקה, לא נבדקים כלל או במקרה הטוב נדחקים לדקה ה-90 בשל חוסר מיקוד ותיכנון מוקדי הבדיקה. במקרה של רכישת חברה כאשר ה-IP הוא לב העניין נניח, יש לבצע אבחנה בין הסוגים השונים של ה- IP בין אם פטנט רשום, סימן מסחר, זכויות יוצרים או סוד מסחרי אוHOW   KNOW וכולי. ולכל אחד מאלו לבחון את הסטטוס הרישומי ואת הסטטוס המשפטי וההגנתי שיש לחברה על ידע זה. מה מועד התפוגה של הרישום על נכסים אלו, מה נדרש להשלים לצורך רישום והמשך הגנה על נכסים אלו ומה העלות המוערכת לכך. לחילופין ניתן יהיה לאתר (בכלל ה-80:20) את הקניין הרוחני בעל התרומה המשמעותית ביותר לתחזית ההכנסות (וכפועל יוצא מכך בעל התרומה המשמעותית ביותר לערך החברה הנרכשת) ולמקד אף יותר את הבדיקות לגבי נכס זה ולהשיג ביטחון גבוה יותר ביכולת להשיג את תחזית ההכנסות האמורה ולמנוע "הפתעות" בהמשך הדרך.

דוגמא נוספת: לעיתים חברה רוכשת חברה אחרת מתוך כוונה לפתח שווקים חדשים בטריטוריות חדשות. תהליך הבדיקה חייב לשים דגש על פיזור גיאוגרפי של הפעילות הנרכשת, סקירה כלכלית ורגולטורים של טריטוריות אלו לשם השגת הבנה בסיסית על הסיכונים והעלויות הכרוכות שבפעילות בטריטוריות אלו, מידת הקשר עם אמצעי היצור ו/ או ההפצה בטריטוריות אלו ומנגנוני ההגנה שצריכים לנקוט על מנת שבעיתוי המכירה לא ישתנו לרעה הסכמים ומאפיין פעילות עם גורמים אלו.

6. דאג להבחין בין נושאים "מתגלגלים" לבין נושאים בעלי יתרה משתנה בתדירות יומית 
בבדיקת דיו דיליג'נס (Due Diligence) נבחנת הפעילות העסקית של החברה הנרכשת במהלך השנים האחרונות (בעיקר דרך ניתוח סעיפי הרווח והפסד) מתוך מטרה להשיג הבנה לגבי הרווח המייצג (רב פעמי ובר קיימא) של החברה בעבר ובעתיד הקרוב. ניתוח סעיפים אלו הינו "מתגלגל" ואין חשיבות רבה לקיום הבדיקה בטווח של חודש, ולעיתים אף רבעון לכאן או לכאן. שונה הדבר מהותית בסעיפים מאזניים שהינם חלק מיתרת ההון החוזר הנרכש בעסקה והם ניתנים לשינוי ייזום בטווח של ימים ובאופן שישנה מהותית את העסקה ומחירה ובעיקר יפתיע (לרעה) את הרוכש. לנושאים אלו חשיבות מכרעת לגבי המחיר האמיתי אותו משלם הרוכש זאת לעומת המחיר הראשוני, שנקבע בהסכם ההשקעה. לעיתים קרובות אי תשומת לב לנושאים אלו מוביל למצב בו הרוכש נדרש להזרים מזומן בהיקפים גבוהים על מנת לייצב את הפעילות ברמת ההון החוזר הנדרש לקיום הפעילות. מזומן המתווסף למחיר הרכישה ושלא תוכנן במקור.

7. הבן את הסביבה העסקית בה פועלת החברה
פעילות החברה אינה מנותקת מהענף אליו היא משתייכת ולא ניתן להניח לאורך זמן כי החברה תפגין ביצועי יתר אל מול הענף. זכור כי למוכר קיים פער מידע על פני הרוכש ומכאן שיש להניח כי חלק משיקולי המוכר למכור או להכניס משקיע ולהקטין את חלקו בחברה נובעים מפער מידע זה לגבי החברה הספציפית בהשוואה לביצועי הענף והתחזיות שלו להמשך. אשר על כן יש ללמוד את הענף בפרט והסביבה העסקית בכלל בכדי להבין את המהלכים שעלולים להרע את מצבה של החברה בעתיד ובשל כך אולי, מבוצעת המכירה בעיתוי זה.

8. דאג לסנכרון מלא עם היועצים המשפטיים
במקביל לביצוע בדיקת הנאותות הכלכלית, חשבונאית ועסקית, מתבצעת בדרך כלל גם בדיקת נאותות משפטית. לחשיפות המשפטיות יש משמעויות כלכליות מקבילות ונדרש להביאן בחשבון בביצוע בדיקת הנאותות. 

9. דבר עם אנשים בשוק ושמע את דעתם על החברה הנבדקת
במידה והדבר מתאפשר לפי תנאי הסודיות, כדאי לבצע כמה שיחות לא פורמאליות מספקים ולקוחות של החברה. המידע הבלתי מסונן שיתקבל מהם ישקף את התנהלות החברה היום-יומית להבדיל מאותו מצג מלאכותי ומסונן אותו מבקשת החברה להציג בחלון הראווה שלה המוצג למוכר.