מאמרים:

הדוח הלאומי השישי לאובדן והצלת המזון לשנת 2020

27 דצמבר 2021

חן הרצוג, שותף, כלכלן ראשי, BDO Consulting |

משבר הקורונה הוכיח שנדרשת תוכנית לאומית כוללת לצמצום אובדן המזון והגדלת היקפי ההצלה באופן מיידי, כך עולה מנתוני הדוח שנערך על ידי BDO. ירידה של כ-50 אלף טונות באובדן המזון, בשל שינויים בהרגלי הצריכה - עליה בהיקף הרכישות המקוונות, ירידה בהיקף הרכישות בשווקים הפתוחים ומעבר מצריכת מזון במקטע המוסדי שנסגר, לצריכת מזון בבית, שם שהה הציבור את רוב זמנו במהלך 2020.
 

במקטע הצריכה הביתית מזון בשווי 9 מיליארד ₪ נזרק לפח, גידול של 800 מיליון ₪ לעומת שנת 2019. מנגד, חלה ירידה של כ- 2.2 מיליארד ₪ באובדן במקטע הצריכה המוסדית, המהווה קיטון של כ 50% באובדן לעומת שנה שעברה.
 

במקטע הקמעונאות (רשתות השיווק) סך כל אובדן המזון ברשתות השיווק בשנת 2020 עמד על כ- 420 אלף טונות, המהווים ירידה של כ-4% לעומת האובדן בשנת 2019 . זאת בעקבות המעבר מרכישה בשווקים פתוחים, המאופיינים בשיעורי אובדן גבוהים, לרכישה באונליין, המאופיינת בשיעורי אובדן נמוכים. סך האובדן במקטע הקמעונאות הסתכם בכ-4.3 מיליארד ₪.
 

במקטע החקלאי חל גידול של כ- 20,000 טונות באובדן המזון. סה"כ אובדן של 640,000 טונות תוצרת חקלאית בשווי של 2.6 מיליארד ₪. עליה של כ-3% באובדן הכמותי לעומת שנת 2019 .

 

150 אלף איש נוספו למעגל חוסר הביטחון התזונתי – המשבר העצים את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל, הדגיש את חשיבות הצלת המזון ככלי מדיניות מרכזי והמחיש את היכולת להקטין אובדן מזון בזכות שינוי הרגלים ודפוסי צריכה. הצלת 25% מהמזון האבוד, בעלות של 1.1 מיליארד ₪"  תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.
 

הפגיעה של מגפת הקורונה היא לא שוויונית הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית. מבחינה בריאותית, האוכלוסיות שנפגעו ביותר בישראל הן אוכלוסיות קשישים, חרדים וערבים – שהן גם האוכלוסיות המאופיינות בשיעור גבוה יחסית של עוני ואי-ביטחון תזונתי.
 

בנוסף, ענפים מסוימים, המאופיינים בעובדי שירותים בשכבות סוציואקונומיות נמוכות ובשכר נמוך חוו פגיעה קשה יותר מאחרים. מנגד, הענפים שנפגעו פחות ואפילו צמחו, מאופיינים בשכר גבוה, פגיעה זו נוטה להגדיל את בעיית אי-הביטחון התזונתי ואת הפערים במשק.

 

3.42 מיליארד ₪ העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל - 1.35 מיליארד ₪ אובדן משאבי קרקע ומים, 1.27 מיליארד ₪ פליטות גזי חממה, ומזהמי אוויר, 0.8 מיליארד ₪ טיפול בפסולת.
 

בצד אובדן המזון בישראל בשנת 2020 , ירדו לטמיון משאבים נוספים: 1,230 מיליוני קוט"ש חשמל, שווי ערך לכמות החשמל הנדרשת לייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל בשנה; 70 אלפי טונות של דלק היכולים להספיק לתדלוק של כ-160 אלף מכוניות במשך שנה; 180 מיליוני מ"ק של מים שפירים אשר יכלו למלא 56,000 בריכות אולימפיות ריקות במים ו-210 מיליוני מ"ק של מי קולחין; 1 מיליון דונם קרקע חקלאית, שווה ערך ל-20 פעמים שיטחה של העיר תל אביב; 200 אלף טונות פסולת (אריזות, פסולת תעשייתית וכד'); 50 אלפי טונות דשנים; וכן פליטות אמוניה מהחי בהיקף של כ-3,000 טונות בשנה. כל אלו תרמו לפליטתם של 5 מיליון טונות גזי חממה בשנת 2020 בישראל כתוצאה מאובדן מזון, המהווים כ-6% מסך פליטות גזי החממה בישראל.
 

סך היקף אובדן המזון בישראל עומד על 2.5 מיליון טון, בשווי של 19.1 מיליארד ₪ שהם כ-615 ₪ לחודש לכל משק בית בישראל. מתוך סך המזון האבוד כ-50% (1.1 מיליון טון) ממנו הוא מזון בר הצלה הראוי למאכל, בשווי של כ- 6.4 מיליארד ₪ בשנה. בערכים כספיים: כ-21% מערך האובדן, המהווה כ-4 מיליארד ₪, הם כבר בשלבי הייצור, השווים ערך לכ-13% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ-79% הנותרים מערך האובדן, בשווי כ-15.1 מיליארד ₪, הינם בשלבי הקמעונאות ההפצה והצריכה.
 

חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח: "ההפסד למשק הלאומי מאובדן מזון הסתכם השנה
ב-19.1 מיליארד שקל, בנוסף לעלות סביבתית של 3.4 מיליארד שקל. עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה, ומטילות נטל עודף של 3,600 ₪ בשנה למשק בית. לקחי משבר הקורונה מחזקים את הצורך בגיבוש תוכנית הצלת מזון בשגרה ולחירום. זוהי איוולת כלכלית שבשנת הקורונה שבה היה גידול של 150,000 חסרי אי בטחון תזונתי, לא גובשה מדיניות לאומית להצלת מזון   מניעת אובדן מזון והצלת מזון הינם כלי מדיניות כלכלי, חברתי וגם סביבתי.  ללא גיבוש תוכנית להצלת מזון ומניעת בזבוז מזון, לא נעמוד ביעדי האקלים והצהרות ועידת גלזגו להפחתת פליטות גזי חממה בתחום הפסולת".
 

גידי כרוך, מנכ"ל עמותת "לקט ישראל": "ממצאי הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון מדגימים את התוצאות וההשפעות העגומות של משבר הקורונה בהיבטים החברתים והכלכליים ומדגישים את הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה מלא למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת לא רק לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, אלא שיש ביכולתה ליעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור, לסייע בהפחתת פליטות ומזהמים ולחזק את המאבק במשבר האקלים הפוקד את העולם כולו. לכן, כפי שהומלץ בפרק המדיניות, על משרד ראש הממשלה להוביל ולקדם הכנתה של תוכנית בין משרדית לקידום תחום הצלת המזון באופן שיביא לידי ביטוי באופן הוליסטי את היתרונות הרבים של הצלת המזון."
 

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "דוח אובדן והצלת מזון מעיד על הקשר ההדוק בין אובדן המזון לסביבה ועל העלות הבלתי נתפסת שאנו משלמים על הבזבוז. אובדן מזון הופך לפסולת שאנו נאלצים להשקיע משאבים רבים לטפל בה. זאת, בנוסף לאובדן משאבי טבע שהושקעו בגידול בייצור המזון: קרקע, מים, אנרגיה, פליטות מזהמים ועוד. להפחתת אובדן המזון תרומה חשובה לעמידתה של ישראל ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה שעליהן התחייבה ישראל ערב ועידת האקלים בחודש שעבר. נמשיך ונקדם מדיניות להפחתת אובדן מזון בהתאם לאסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה, ובהתאם לתוכנית הלאומית לשינוי אקלים".
 

להורדת הדו"ח המלא >>
 


 

לכתבה המלאה ב-YNET >> 

 


 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>