This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

אישור הסכם הסחר החופשי עם קולומביה

14 אוגוסט 2019

אילת יצחקי , שותפה, מיסים עקיפים |

הסכם הסחר החופשי עם קולומביה, שנחתם בספטמבר 2013, אושר לפני מספר ימים, ובכך נסללה הדרך לכניסתו לתוקף בקרוב. הסכם הסחר החופשי מעגן הפחתה הדרגתית על פני מספר שנים (בפריסה שונה לקטגוריות שונות של מוצרים) של מכסים הן בישראל והן בקולומביה, למוצרים העונים על כללי המקור נשוא ההסכם.

קולומביה היא הכלכלה החמישית בגודלה באמריקה הלטינית, והשלישית מבחינת מספר התושבים. אוכלוסייתה מונה כ- 50 מיליון בני אדם. והתוצר שלה מסתכם בכ- 400 מיליארד$. הפוטנציאל העיקרי לייצוא הישראלי לקולומביה הינו בתחומים כגון מכשור רפואי, אגרו – טכנולוגיה, מים ועוד.

כמקובל בהסכמי סחר חופשי, הטבות המכס יינתנו בכפוף לשילוח ישיר מאחת המדינות המתקשרות לרעותה וכן עמידה בכללי המקור המעוגנים בהסכם. מוצרים ש"הושגו בשלמותם" באחד הצדדים המתקשרים, ייחשבו כמובן כמוצרים מקוריים לעניין הטבות המכס. אולם לגבי מוצרים הכוללים חומרי גלם לא מקוריים, נדרש לעמוד בכללי המקור עפ"י ההסכם, בכדי להנות מההטבות. לעניין זה נדרש בהסכם עם קולומביה, כי חומרי הגלם הלא מקוריים יעברו "עיבוד מספיק" כמשמעותו לעניין הסכם הסחר. ערבוב או הרכבה פשוטים, אריזה, מהילה פשוטה וכיו"ב לא ייחשבו "עיבוד מספיק". בנוסף, קיים תנאי לשינוי סיווג פרט המכס של החומרים הלא מקוריים, מכותר בעל 4 ספרות של שיטת הקידוד המתואמת לכותר אחר בעל 4 ספרות. לחילופין, נדרש כי ערך החומרים הלא מקוריים אינם עולים על 50% ממחיר המוצר בשערי המפעל או אם מדובר במוצרים הנמנים על רשימה ספציפית, אזי נדרש לעמוד בכללים מיוחדים לגביהם.

ההסכם כולל תנאים, כגון אופן ניהול מלאים לעניין מוצרים המיוצרים ע"י חומרי גלם מקוריים ולא מקוריים מאותו סוג, שהרי מתחייבת הקפדה על מעקב, תיעוד והוכחה. כמו כן, ביבוא מוצר תחת הטבות הסכם הסחר, יש להמציא טרום השחרור מפיקוח מכס תעודת מקור או הצהרת חשבונית (למעט חריגים הקבועים בהסכם).

הצהרות המקור עשויות להיבחן בקפידה על ידי שלטונות המכס במדינה המייבאת, מה שכמובן מגיע לפתחו של היצואן אשר הנפיק את אותן הצהרות ונדרש להוכיח עמידתו בהן. לעיתים צפות סוגיות ושאלות, אשר היכולת לענות עליהם ולהמציא אסמכתאות מניחות את הדעת תחת "חקירת מכס" מוגבלת. המלצתנו לעניין זה להצטייד במסמך מסודר ומגובה אשר יקל על ההוכחה ואף יאפשר להקדים מחשבה ופתרונות במקומות הדורשים פתרון.

ישראל חתומה על רשימה מרשימה של הסכמי סחר חופשי, וביניהם, האיחוד האירופי, טורקיה, קנדה, ארה"ב (ובכלל זה שיתוף פעולה עם מצריים וירדן), ארצות מרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורגוואי, פרגוואי, ונצואלה), מקסיקו, אפט"א (איסלנד, ליכטנשטיין, נורווגיה ושוויץ), פנמה, בריטניה (ייכנס לתוקף עם השלמת הברקזיט) ואוקראינה, ונמצאת במו"מ להסכמי סחר עם ארצות נוספות.

במיוחד בעידן של פרוטקציוניזם לטובת תעשייה מקומית והטלת מכס ע"י מדינות כדוגמת ארה"ב על יבוא מסין וממדינות נוספות, מתחדדת חשיבות תכנון שרשרת האספקה תוך מיצוי האפשרויות הקיימות להשגת אופטימיזציה.