This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

הכבדת מס נוספת על פעילות אינטרנטית של חברות ישראליות

26 אוגוסט 2019

אילת יצחקי , שותפה, מיסים עקיפים |

לאחרונה עמדה סוגיית מע"מ במרכזה של החלטת מיסוי שעניינה חברה ישראלית שעסקה בשיווק שותפים, והבאת לקוחות באמצעות הפעלת אתר אינטרנט בעברית, עבור חברות קמעוניות זרות, כלומר ייצוא שירותים. רשות המסים קבעה, כי לא יחול מע"מ אפס, בניגוד למקובל ברוב מדינות העולם, הואיל ובנוסף, בישראל לא ניתן החזר מע"מ ישראלי לעסקים זרים שאינם רשומים בישראל, הרי שהפגיעה בכושר התחרות של הספקים הישראליים למול מתחריהם מחו"ל, גדולה. אנו קוראים לרשות המסים לבחון עמדתה מחדש לאור היקפי הסחר בשוק הגלובאלי.

שיווק שותפים מתבצע באמצעות פלטפורמה בה הצרכן מקליק על קישור ומועבר לאתר המכירות של הספק הזר הרלוונטי, כך שהעסקה נעשית ישירות בין הספק הזר לרוכש. הספקים הזרים מוכרים מוצרים או שירותים באמצעות האינטרנט, ובגין מכירות שנוצרו בעקבות הפניותיה של החברה הישראלית, משלמים לישראלית עמלה הנגזרת ממכירות אלה.

החלטת המיסוי קובעת, כי השירותים הניתנים על ידי יצואנית שירותי השיווק הישראלית, חייבים במע"מ בשיעור מלא. על מנת ליהנות ממע"מ אפס על החברה להראות שערך השירות שלה כלול בערך הטובין המיובאים על ידי הלקוחות הישראליים, ובנוסף, כי מחיר הטובין המיובאים עולה על תקרת הפטור ממיסי ייבוא.

בחו"ל לא חל מע"מ מקומי על בשירותים הניתנים לעסקים (B2B) שמושבם במדינה אחרת. יתירה מכך, ישראל, בניגוד למקובל במדינות רבות בעולם, אינה מחזירה מע"מ ישראלי לעסקים זרים שאינם רשומים בישראל. מכאן, שהספק הישראלי לרוב יאולץ ע"י לקוחותיו הזרים לספוג את המע"מ המקומי. קושי זה הינו טעם נוסף להקל דווקא על הספקים הישראליים ולהרחיב את תחולת מע"מ אפס בייצוא.

עפ"י לשון החוק, ניתן וראוי היה להגיע לתוצאה של תחולת מע"מ אפס, אשר תעודד ייצוא שירותים בהתחשב באקו סיסטם החדש. התניית מע"מ בשיעור אפס ביבוא טובין בערך העולה על תקרת הפטור, אינה פרי יציר החוק ויוצרת חיוב במע"מ  שלא לצורך.

בנסיבות בהן לחברה הישראלית אין כל אינטראקציה עם לקוח ישראלי אינדיבידואלי כלשהו, ואין לה פרטים על העסקה דוגמת מי הלקוחות מהן נגזרה עמלתה, מידע לגבי מה רכשו, מה יעד המשלוח וערך הטובין וכדומה, הרי שנחסמת האפשרות ליהנות מהטבת החוק לייצוא שירותים. לדידנו לא לכך התכוון המחוקק.

השתת המע"מ מכבידה על כושר התחרות של חברות הפלטפורמה הישראליות, שכן דוברי עברית יש למכביר גם בחו"ל, יתירה מזאת, אמצעים כמו תרגום גוגל נגישים לכל, וכל אחד מכל מקום יכול להקים פלטפורמה מתחרה, מבלי להיות מחוייב במע"מ שהחברה הישראלית תיאלץ לספוג.

עיוות נוסף נוצר נוכח חבות במע"מ החלה על לקוחות ישראליים שאינם פרטיים ברכישת שירותים או תוכנות וטובין בלתי מוחשיים אחרים מהספק הזר. במקרה זה, חל מע"מ מלא גם על העמלה של החברה הישראלית ובנוסף מע"מ על קניית השירות או המוצר, ובכך נוצר כפל מס של ממש.

לסיכום, בהחלטת המיסוי רשויות המס צמצמו את ההטבה הקיימת בחוק של מע"מ אפס בייצוא שירותים, באופן משמעותי ולא מוצדק. זאת, אגב יצירת כפל מס במקרים רבים, וגרימת נזק לחברות הישראליות, שאינן יכולות לגבות את המע"מ הישראלי מתושבי החוץ, שכן מנוגד למקובל בעולם. טוב יעשו רשויות המס אם ישקלו בשנית עמדתן בשים לב לשיקולי התחרות של הספקים הישראליים בזרים במסחר הגלובאלי במדיות הווירטואליות, ויטפלו בחיוב מע"מ בדרך המלך של תיקון חקיקה ראוי ומתאים. ברחבי העולם מקובל שלא להקנות פטור ממע"מ ביבוא אישי בכדי למנוע תחרות לא הוגנת של ספקים זרים מול ישראליים. ביטול הפטור ייתר את הצורך בהחלטות פתלתלות של רשות המסים בניסיון לגביית מע"מ ויאפשר לספקים לגלגל את המע"מ על הצרכן הסופי, כמקובל.