Script in top of BODY : Script in bottom of BODY:
This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

כיצד תשפיע כניסת התקן החשבונאי CECL על תהליכי הביקורת?

07 יוני 2021

אייל אושרי, BDO, יועץ באשכול הפיננסי |

 


לערוץ הפודקאסטים של BDO >> 


החל מינואר 2022 צפויים הבנקים בישראל ליישם תקן חשבונאי חדש – ה- CECL - שיש הרואים בו תקן מהפכני. התקן מיושם החל מחודש ינואר 2020 בבנקים נסחרים בארה"ב. שמו המלא של התקן Current Expected Credit Loss –, ובעברית – הפסדי אשראי צפויים

המשבר הפיננסי של שנת  2008 חידד את הצורך של החשבונאות לשקף בצורה נכונה יותר את הפסדי האשראי הצפויים. גופי התקינה האמריקאים והבינלאומיים שניתחו את הכשלים שנחשפו בזמן המשבר, סיכמו את המסקנות שלהם בארבע מילים – TOO LITTLE TOO LATE.

TOO LITTLE מתייחס לכך שהבנקים רשמו הפרשות קטנות מדי, ו-TOO LATE מתייחס לכך שהבנקים רשמו אותן מאוחר מדי. כלומר, ייתכן והיה ניתן  למנוע את המשבר או לכל הפחות, להקטין את העוצמה שלו, ככל  והבנקים היו מכירים בהפסד בשלב מוקדם יותר . הסיבה לכך שההפרשות היו קטנות מדי ומאוחרות מדי, הינה שכללי החשבונאות מנעו מהבנקים להגדיל הפרשות בשלב מוקדם יותר. כלומר, הבנקים הגדולים בעולם שידעו שהם הולכים להפסיד על ההשקעות באגרות חוב או על הלוואות שנתנו, הרגישו שהידיים שלהם כבולות ע"י כללי החשבונאות שאוסרים עליהם להכיר בהפסדים בשלב כ"כ מוקדם.

כללי החשבונאות של שנת 2008 התבססו על מודל שנקרא – Incurred loss, לפיו יש להכיר בהפסדי אשראי רק כאשר הם נוצרים. לפי המודל הזה, כל עוד אין ודאות גבוהה (מקובל לדבר על 70%), שבאמת חלה הדרדרות במצבו של הלווה הספציפי, אין להכיר בהפסד. כך נוצר מצב שלמרות שלבנקים היה ברור כבר בסוף שנת 2007 שצפויים הפסדי עתק, הם לא יכלו להכיר בהם מאחר ואותם לווים המשיכו לשלם באופן סדיר, ולכאורה עדיין הכל היה תקין.

וזה בדיוק מה שהתקן החדש שואף לתקן. בתקן החדש אין לחכות עד שההפסד יתממש בפועל, אלא חייבים להכיר בו כבר במועד מתן ההלוואה. כלומר, ברגע שניתנת הלוואה קיים סיכון סטטיסטי שהלווה יגיע למצב של כשל ולא יוכל לפרוע את החוב. לסיכון זה יש  לתת ביטוי בהפרשה  להפסדי אשראי. וזו כבר מהפכה!

לתקן ישנם ארבע עקרונות מרכזיים: ראשית, יש להכיר בהפסד האשראי הצפוי לכל אורך תקופת ההלוואה, כבר ביום הראשון. שנית, את ההפרשה יש לחשב על בסיס קבוצתי, ורק במקרים נדירים על בסיס פרטני. שלישית, מאחר וההפרשה מנסה לתת ביטוי להפסדים הצפויים יש לשלב בתוך האומדנים תחזיות לגבי העתיד. העיקרון הרביעי קובע שהשיטה לפיה מחשבים את ההפרשה אינה מוכתבת מראש. כל בנק, בהתאם לגודל תיק האשראי והמורכבות שלו, יכול לבחור לעצמו את השיטה לחישוב ההפרשה.

מעבר לארבעת העקרונות, יש לציין חידוש מעניין של התקן. לראשונה, ניתן ליצור הפרשה שלילית בדוחות הכספיים. על פי ההנחיות של בנק ישראל, נקבעו מצבים בהם חובה למחוק את ההלוואות, לדוגמא,  הלוואות צרכניות יש למחוק לגמרי אחרי 150 יום של פיגור בתשלומים. מנגד, התקן דורש שיתרת ההלוואות יהיו תמיד שוות לסכום שאנו צופים לגבות. כתוצאה מכך, במצב של מחיקה, הבנקים יידרשו ליצור הפרשה שלילית שתייצג את הגביות הצפויות בגין הלוואות שנמחקו. זה שונה מהמצב היום, בו כל עוד לא גבינו במזומן – אין לרשום הכנסה.

לסיום, נזכיר שהבנקים האמריקאים שנסחרים בבורסה מיישמים את התקן החדש מאז ינואר 2020, בעוד שהבנקים הקטנים – מעל 90% מהבנקים – יישמו את התקן החל משנת 2023. בישראל, כל הבנקים – גדולים וקטנים – נדרשים ליישם את התקן החדש בינואר 2022. על פי  הניסיון האמריקאי, נראה שהתקן החדש יגדיל את ההפרשות באופן משמעותי. בארה"ב השינוי בהפרשה נע בין 40% ל-70%.
 

צרו קשר עם המומחים שלנו >>