This site uses cookies to provide you with a more responsive and personalised service. By using this site you agree to our use of cookies. Please read our PRIVACY POLICY for more information on the cookies we use and how to delete or block them.
מאמרים:

איסור הלבנת הון והגבלת השימוש במזומן במלכ"ר

20 דצמבר 2018

חני עמר , שותפה במגזר ביקורת פנימית וניהול סיכונים (RAS) |

רקע

המגזר השלישי-החברתי מהווה פלח חשוב מאוד במארג החברתי בישראל, ובשל תרומתו המכרעת על החברה ועל החיים של כולנו, הוא זוכה לאמון רב מצד הציבור. לצד זאת, המגזר משמש, ולו בתיאוריה, קרקע פורייה לפעילות הלבנת הון ואף מימון טרור, בפרט בעמותות/חל"צ[1] הנשענות רבות על כספי תרומה.

מתן תרומות כמסווה להלבנת כספים או נכסים, הקמת מלכ"ר לצורכי 'מכבסת כספים', השתלטות גורמים עוינים על הועד המנהל או על מעגל הנהנים משירותי המלכ"ר, העברת כספים מהעמותה/החל"צ לארגוני טרור, גיוס כספים למטרות כוזבות והסתננות תומכי או גורמי טרור  למלכ"ר לשם הסטת חלק מהכספים שגויסו באופן לגיטימי למטרות טרור, כל אלו הם רק חלק מהסיכונים והתרחישים שהמלכ"ר חשוף אליהם. יש להיות ערים אליהם, במיוחד לאור הסנקציות שיוטלו על המלכ"ר ונושאי המשרה בו במקרה מסוג זה.

לא מעט עמותות/חל"צים התנסו בסיטואציה בה הבנק 'עוצר' כספי תרומה ולא מעבירם בפועל לחשבון הבנק של הנתרמת, על אף הסבריו ותחנוניו של המלכ"ר. מדוע זה קורה? הרגולציה בתחום איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור היא זו שמביאה את המוסדות הבנקאיים לנהוג כך.

בכתובים הבאים נשטח את 'הדגלים האדומים' שעל המלכ"ר להכיר ולאתר בבואו לזהות פעילות אסורה, שמטרתה הלבנת הון או מימון טרור, וכן נתאר את הרגולציה החדשה בתוקף מיום 1 בינואר 2019 שמטרתה הגבלת השימוש במזומן.

 

ניצול מלכ"רים למטרות הלבנת הון ומימון טרור - 'דגלים אדומים'

מבוא

בחודש אוקטובר 2017 פרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים (להלן: "הרשות לאיסור הלבנת הון") את המסמך "ניצול ארגונים ללא כוונת רווח למטרות הלבנת הון ומימון טרור – דגלים אדומים[2]".

על פי מסמך זה, עמותה/חל"צ נושאת במאפיינים מיוחדים מסוימים המהווים נקודות תורפה, ולפיכך עלולים להציב אותה בעמדת חולשה למול ארגונים או גורמים עוינים שמטרתם מימון טרור או הלבנת הון.

מבין נקודות התורפה שמתארת הרשות לאיסור הלבנת הון ניתן למנות את הבאים:

  • פעילות באמצעות רשתות לוגיסטיות מורחבות, אשר מתפרשות על פני יותר מאזור גאוגרפי אחד, ובמקרים רבים, אף באזורים החשופים לפעילות טרור;
  • הסתמכות על מתנדבים וקושי במיון/סימון נאות של עובדים;
  • שימוש במזומן באופן שיאפשר הסתרת זהות התורמים והנתרמים;
  • אנונימיות אישים וגופים התורמים למלכ"ר, אף אם באופן חלקי ובהתאם למגבלות החוק, כך שלא תמיד ניתן לדעת מהו מקור הכסף המממן את פעילות המלכ"ר ומי עומד מאחורי פעילותו.

למסמך שפרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון מספר מטרות: לספק תסמינים ("דגלים אדומים") אשר עשויים להעיד על ניצול לרעה של המלכ"רים לצורכי הלבנת הון או מימון טרור; לסייע למלכ"רים ולגורמים הקשורים אליהם (רו"ח, תורמים, מתנדבים וכו') לזהות מצבים המעלים חשש לניצול לרעה כאמור; לספק קווים מנחים להתנהלות אחראית של המלכ"ר ושל נושאי המשרה בו בנדון.

מה עושים אם מתקיים אחד מהדגלים האדומים?

במסמך מתוארים מגוון דגלים אדומים. אין המדובר ברשימה סגורה, אלא במספר דוגמאות נפוצות.

בהתקיימם של אחד מהדגלים האדומים, יש לבחון אם קיים חשש שפעילות מסוימת מציבה את הארגון בסיכון להלבנת הון או מימון טרור. קיומו של דגל אחד בלבד אינו מעיד בהכרח על פעילות אסורה, כל עוד וקיים הסבר המניח את הדעת לפעילות זו.

ביצוע פעילות המלווה בחשש לסיכון להלבנת הון ו/או מימון טרור עשוי לבסס עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, וחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, ולפיכך מחייב דיווח מידי למשטרה.

דגלים אדומים - מאפייני התורם / המוטב

  • מוטב שאין לו עבר של פעילות צדקה לגיטימית (או עבר דל רלוונטי).

  • מוטב שלא היו לו בעבר קשרים עם מלכ"ר כלשהו.

  • מוטב/תורם העושים שימוש במסמכים שלא נראים כמהימנים (שימוש בזהויות מזויפות או במספר זהויות או שימוש באותה זהות/זהות דומה ע"י שני מוטבים/תורמים או יותר).
  • מוטב/תורם שאינם בעלי יכולת להציג או להפנות למקורות שיש בידם לאמת את מסמכיו.
  • קבלת תרומות/תמיכה מגורמים עברייניים או החשודים בהלבנת הון, לרבות גורמים הנכללים ברשימת הסנקציות הפיננסיות על גורמי טרור של מועצת הביטחון של האו"ם.

דגלים אדומים - חריגה מפרופיל תורם / מוטב

  • כאשר נראה שמטרתה של העברת הכספים אינה תואמת את מטרות המלכ"ר. לדוגמא: תורמים/מוטבים שלכאורה לא קשורים לפעילות/למטרות המלכ"ר, מוטב פרטי המקבל סכומי כסף גדולים ללא הסבר סביר, גובה הסכומים המתקבלים אינו תואם את מטרות/פעילות המלכ"ר וכיו"ב.

  • חוסר התאמה בין הסכומים המוצהרים לסכומים שהתקבלו בפועל בחשבון המלכ"ר.

  • חוסר התאמה בין מאפייני/מקור התורמים לסכומים שנתרמו, דוגמת תרומות גדולות מנזקקים, תורם המגדיל משמעותית את תרומתו החודשית ללא הסבר סביר ועוד.
  • העברת כספים לחשבון המלכ"ר, כאשר מקור המימון וזהות התורמים אינם ידועים.
  • קבלת כספים באמצעי תשלום אינטרנטיים ללא הסבר סביר.

דגלים אדומים - ניסיונות הסתרה והימנעות מדיווח

  • שימוש במתווכים (כגון: ישויות ציבוריות ועורכי דין) כדי לתרום או לקבל כספים מהמלכ"ר.

  • שימוש בהמחאות שמקורם בנותני שירותי מטבע המופקדים בחשבון המנוהל למטרות צדקה.

  • פיצול תרומות לסכומים הנמוכים במעט מסף הדיווח הקבוע בחוק.
  • שימוש בחשבונות הבנק של המלכ"ר ע"י גורמים המצויים תחת מגבלות שונות (תורם בעל חשבונות בנק מוגבלים).
  • תורם המצהיר כי מקור התרומה הינו אחד, אולם בפועל הכספים מגיעים ממקור אחר.
  • שימוש בבלדר בלתי שגרתי להעברת הכספים (קשישים, בעלי מוגבלויות וכיו"ב).

המלצות להתנהלות נכונה של המלכ"ר

  • כי המלכ"ר יציג יעדי צדקה מוגדרים ויהיה גלוי וספציפי ביחס לאופן השימוש בכספים.
  • עריכת הסכם כתוב עם המוטבים הכוללים: אמצעי ביטחון/בקרה אפקטיביים (דוגמת שימוש בלעדי שיעשה המוטב בכספים, אמצעי פיקוח הולמים) ויכולת המלכ"ר להשהות את מתן הכספים.
  • ביצוע העברת הכספים, תוך שימוש במערכת פיננסית מוכרת ומפוקחת, המותאמת לחקיקה המקומית ולסטנדרטים בינלאומיים.
  • בתמיכת המלכ"ר בפרויקט מסוים – העברת הכספים בשיעורים ובהתאם לצורך/להתקדמות הפרויקט ולא כסכום אחד בשלב ראשוני של הפרויקט.
  • בתמיכת המלכ"ר שלא בפרויקט ספציפי ומוגדר – להימנע מלהעביר סכום גדול בתשלום אחד.
  • לדרוש מהמוטב להציג אסמכתאות המעידות על השימוש בכספים (קבלות, תמונות, רישומים).

מדוע הבנק 'עוצר' כספי תרומה לעיתים ולא מעביר אותם למלכ"ר הנתרם?

לא אחת קורה שהמלכ"ר מתמודד עם סיטואציה בה תורם תרם כספים לעמותה/לחל"צ וביצע את ההעברה הבנקאים המתאימה, אבל הבנק 'עוצר' את כספי תרומה ולא מעביר אותם בפועל לחשבון הבנק של העמותה/החל"צ הנתרמת. במקרה מסוג זה נדרשים הסברים והצגת מסמכים רבים (שלא לדבר על תחנונים) מצד המלכ"ר.

הרגולציה בתחום איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור החלה על המוסדות הבנקאיים הינה נוקשה ביותר וכל הפרה קלה שלה עלולה להטיל סנקציות כבדות על הבנק. רגולציה זו מחייבת את הבנקים, בין היתר: זיהוי כראוי של כל לקוח המבצע פעילות בנקאית; רישום קפדני של כל פעולה המבוצעת בבנק; וכן דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון בנוגע לכל פעולה חריגה.

לפיכך, במקרים בהם מקור הכסף או מהות הפעולה אינם ברורים דיים לבנק, הוא ישהה את העברת הכספים לעמותה/לחל"צ, עד אשר יתקבלו ההסברים והאסמכתאות הרלוונטיות, לרבות אודות מטרת התקבול, זהות התורם, המוטבים וכו'.

 

החוק להגבלת השימוש במזומן

בחודש מרץ 2018 פורסם ברשומות "חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018", אשר נועד להגביל את השימוש במזומן ובהמחאות סחירות כחלק מהמלחמה בפשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור וצמצום ההון השחור.

החוק נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2019 ובו נקבעו סנקציות ועיצומים כספיים שיוטלו במקרים של הפרת הוראות החוק. מפרי החוק חשופים לסנקציות של עיצום כספי או קנס מנהלי ואף עונשי מאסר.

החוק מהווה את התוצר של עבודת "ועדת לוקר" -  הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, אשר המליצה על מתווה לצמצום הדרגתי של השימוש במזומן ובאמצעי תשלום מבוססי נייר אחרים, ובמקביל קידום והגדלת השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים.

ההגבלות חלות באופן גורף על כל אדם, תוך הבחנות נקודתיות בין עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח.

חשוב לשים לב שלעניין חוק זה, מלכ"ר נחשב כ"עוסק". קרי, כל ההגבלות שחלות מכוח חוק זה על "עוסק", חלות גם על עמותה/חל"צ המסווגת כמלכ"ר. בהקשר זה נמליץ לקרוא היטב את "חוזר רשות המסים 17/2018 בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן", אשר פורסם בחודש דצמבר 2018[3].

הגבלת תשלומים/תקבולים במזומן:

  • קבלה או תשלום של תרומה, שכר עבודה או הלוואה - במידה וגובה התרומה/שכר העבודה/ההלוואה עולה על 11,000 ש"ח, ניתן לקבל/לשלם במזומן עד 10% מגובה התרומה/שכר העבודה/ההלוואה או עד 11,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.
  • בכל עסקה בה נותן או מקבל השירות הינו עוסק, לרבות מלכ"ר – במידה ומחיר העסקה עולה על 11,000 ש"ח, ניתן לשלם במזומן עד 10% מגובה העסקה או עד 11,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.
  • כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים – במידה ומחיר העסקה עולה על 55,000 ש"ח, ניתן לשלם/לקבל במזומן עד 10% מגובה העסקה או עד 50,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.
  • כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר – במידה ומחיר העסקה עולה על 55,000 ש"ח, יתאפשר תשלום במזומן עד 10% מגובה העסקה או עד 55,000 ש"ח, כנמוך מבניהם.

חשוב להדגיש כי ההגבלה על השימוש במזומן היא לפי מחיר מלוא העסקה, כולל מע"מ, ולא לפי גובהו של כל תשלום.

הגבלת השימוש בהמחאות:

  • חל איסור על עוסק (לרבות מלכ"ר) לקבל או לתת המחאה בעבור עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה מבלי ששם המוטב (מקבל התשלום) נקוב על גבי ההמחאה, כנפרע או כנסב, לפי העניין.

  • חל איסור על עוסק (לרבות מלכ"ר) להסב המחאה או לקבל המחאה מוסבת מבלי שפרטי המסב נקובים על גבי ההמחאה – שמו ומספר תעודת הזהות שלו.

לפיכך, במידה והעמותה/החל"צ מקבלת המחאות מוסבות, לרבות כתרומות, עליה להבטיח כי שמו ומספר תעודת הזהות של מקבל ההמחאה המקורי (המסב) מופיעים בבירור על גבי ההמחאה, וכן כי שמה של העמותה (כנסבה – מקבלת התשלום) מופיעה גם כן בבירור על גבי ההמחאה, אחרת אין לקבל כלל את ההמחאה.

לסיכום

היעדר זיהוי של פעולות/נסיבות העלולות להעיד על ניצול לרעה של המלכ"ר למטרות הלבנת הון/מימון טרור, כמו גם הפרת הוראות החוק החדש להגבלת השימוש במזומן, חושף את המלכ"ר ואת נושאי המשרה בו לסנקציות הקבועות בחוק (קנסות/עיצומים/אחריות פלילית), וזאת לצד הנזק הצפוי לתדמית ולמוניטין הארגון ואיבוד אמון הציבור בו.

על העמותה/החל"צ להכיר היטב את ההוראות החלות עליה בהקשר של איסור הלבנת הון ומימון טרור, לרבות הגבלות בשימוש במזומן או בהמחאות סחירות.

 

צרו קשר עם המומחים שלנו