מאמרים:

המעבר של משרדי הממשלה מתמיכות ופטורים למכרוז של השירותים החברתיים- חינוכיים

30 מאי 2019

ליאור אגאי , דירקטור, יעוץ רכש ומכרזים - BDO consulting ומנהל לשכת השכר המרכזית |

השוק החברתי חינוכי בישראל מסתכם בכעשרה מיליארדי ₪ בשנה, אותם מוציאים משרדי הממשלה לעמותות וספקים בתחום. בדו"ח מ- 2016 המנתח את שוק השירותים החברתיים-חינוכיים,  ציין הצוות הבין-משרדי  שעסק בנושא את הנקודות הבאות:

  • קיימות כאלפיים התקשרויות בתחום הנעשות עם כאלף נותני שירותים.
  • שליש מההתקשרויות מהתחום החברתי חינוכי, נעשות בפטור ממכרז.
  • בכמעט מחצית מההתקשרויות בתחום החברתי חינוכי יש תלות בספק או עמותה ספציפיים.
  • בכמעט עשרה אחוזים מהמכרזים המפורסמים בתחום ניגש ספק אחד בלבד.

לאור ממצאי הדו"ח המליץ הצוות הבין-משרדי לנקוט מספר צעדים על מנת לייעל את תחום השירותים החברתיים במיקור חוץ. בין הצעדים הוחלט על:

  • מכרוז תחומים שלא מוכרזו בעבר.
  • הפחתת תנאי סף כך שייגשו יותר מתמודדים למכרז.
  • הטמעת תרבות אכיפה, בקרה ומדידה במשרדי הממשלה.

לאור הדו"ח שפורסם והחלטת הממשלה שנתקבלה בגינו, עולה מסקירת שוק השירותים החברתיים כי ישנה ירידה בתמיכות הניתנות מצד משרדי ממשלה לגופים נתמכים, מוסדות ועמותות. כמו כן, עולה כי השימוש בפטורים מיוחדים להתקשרויות מעין אלו, נמצא בירידה. מהצד השני, ניתן לראות גידול במספר ההתקשרויות בתחומי השירותים החברתיים שנעשות באמצעות מכרז.

 

ירידה בשיעור התמיכות ובשימוש בפטורים

לטובת התמיכה של הממשלה בפעילותם של מלכ"רים בכלל ועמותות בפרט, קיימים מספר ערוצים: העברת תקציב בהתאם למבחן תמיכות המפורסם ע"י המשרד התומך, ובהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985. בערוץ זה כל המעוניין לקבל תקציב מהמשרד התומך צריך לעמוד בתבחינים המפורסמים ע"י המשרד התומך, בהתאם לעיקרון השוויון. הנתונים עבור סך התמיכות הניתנות מאת משרדי הממשלה, מפורסמות באתר החשב הכללי באוצר, שהוקם לשם כך. ניתוח של נתוני התמיכות, מעלה כי אמנם קיימת עלייה בסך התמיכות הניתנות לגופים נתמכים, מלכ"רים ועמותות, בחלק מהמשרדים. עם זאת, חשוב לציין כי במקביל, תקציב המשרדים עלה גם הוא במהלך השנים, ובשקלול עליית תקציב משרדי הממשלה השונים לתמיכות הניתנות לגופים, עולה כי שיעור התמיכה מתוך התקציב ירד אצל כל משרדי הממשלה ב-69% בין השנים 2012-2018.


ערוץ נוסף להתקשרות עם מלכ"רים ועמותות הוא התקשרות בפטור ממכרז. ערוץ זה מתקיים בשני מישורים: פטור ממכרז לשם התקשרות בה קיים ספק יחיד למתן השירותים הנדרשים, ופטור ממכרז לשם התקשרות במיזם משותף עם מוסד ללא כוונות רווח. שתי הדרכים מאפשרות להתקשר עם גוף משרד ממשלתי מעוניין לקבל ממנו שירותים מיוחדים, שמאפיינים את שוק השירותים החברתיים-חינוכיים. הנתונים על ההתקשרויות בפטור ממכרזים, מפורסמים באתר מנהל הרכש של משרד האוצר. ניתוח פרסומי הפטור במהלך השנים מעלה כי כפי שמתואר בדו"ח הממשלתי מ-2016, משרדי הממשלה מרבים להשתמש בתקנות הפטור השונות וקיימת עלייה בהתקשרויות שנעשות בפטור ממכרז. עם זאת יש לציין כי גם מימוש זכות ברירה בחוזה שנעשה לכמה שנים מכוח מכרז, נעשה לאחר השנה הראשונה באמצעות תקנת פטור. על כן יש לבחון את שיעור תקנות הפטור של ספק יחיד ומיזם משותף מתוך סך תקנות הפטור. בחינה של הנתונים מבין המשרדים המרכזיים בשוק השירותים החברתיים-חינוכיים, מראה כי שיעור ההתקשרויות הנעשות בפטור ממכרז בשל התקשרות עם ספק יחיד, ירד ב-15% משנת 2012 ועד שנת 2018. כמו כן, שיעור ההתקשרויות בפטור ממכרז לשם התקשרות במיזם משותף ירד ב-22% משנת 2012 ועד שנת 2018. בנוסף, בחינת הנתונים של כלל משרדי הממשלה, מראה כי מספר ההתקשרויות בפטור מסוג מיזם משותף ירד מ-376 בשנת 2012 ל-326 בשנת 2018, ירידה של 13%.

 

עלייה במספר המכרזים

במקביל לירידות בשיעורי התמיכות ותקנות הפטור שתוארו לעיל, נמצא כי קיימת עלייה בשימוש במכרזים בתחום השירותים החברתיים- חינוכיים. בתוך כך נצפה גידול ממוצע של 87% במספר המכרזים בתחום השירותים החברתיים-חינוכיים בשנים שלאחר פרסום המלצות בצוות הבין-משרדי והחלטת הממשלה שנתקבלה בעניינו. כמו כן, עלה שיעור המכרזים בתחום החברתי-חינוכי מכלל המכרזים שפורסמו ע"י משרדי הממשלה בטווח הנשים הנ"ל, שיעור המכרזים החברתיים עלה בכ- 30%.

 

כפי שניתן לראות, הממצאים שתוארו לעיל, משקפים מגמה של מעבר של משרדי הממשלה מהתבססות על תקנות תמיכה ופטורים, למכרוז של השירותים החברתיים-חינוכיים. מגמה שקיבלה ביטוי בהמלצות הצוות הבין- משרדי בדו"ח מ-2016, בתוכן:

  • ריבוי המכרזים לאור צמצום השימוש בפטורים ומעבר לכלי המכרזי.
  • ריבוי ספקים בתחום.
  • הטמעת תרבות אכיפה, בקרה ומדידה, צעד שיגביר את הצורך בהגשת מכרז עם תכנית עבודה שתקבל את מרבית הנקודות.

נקיטת הצעדים הללו, והמעבר לעידן חדש של התמודדות במגרש תחרותי ולא מוכר עבור מוסדות ללא כוונות רווח ועמותות שלא פועלות בשווקים תחרותיים מטבען, מעלות מספר אתגרים איתם נדרשים הגופים להתמודד, ביניהם:

  • הגשת מענה שלם ותקין למכרז- קיימים סעיפים ודרישות רבות להגשת הצעה במכרז, אפשר ללכת לאיבוד בקלות, ובכך לגרום להצעה להיפסל: הגשת ערבות שלא לפי הדרישות, הבנת תנאי הסף במכרז, פירוט ניסיון מתאים ורלוונטי לצורך ניקוד איכות במכרז.
  • הכרת והבנת המותר והאסור לעורך המכרז- כאמור מדובר בעולם חדש ולא מוכר, המתקיים בחוקים רבים, תקנות מגוונות והוראות רבות,- מידע רב שמצריך שליטה והתמצאות על מנת לאפשר שמירה על זכויותיהם של המציעים במכרז וביצוע התאמות המחויבות מתוך החוק וההוראות השונות בענייני מכרזים- כך לדוגמה, תנאי סף שדורש ניסיון יתר על הקבוע בהוראת התכ"ם, התמצאות בנבכי התקנות וההוראות היא קריטית לעיתים.

 

תמצית של הנתונים שעלו:

עלייה במכרזים

  •          גידול של 87% במספר המכרזים בתחום השירותים החברתיים-חינוכיים
  •          גידול של 30% בשיעור המכרזים החברתיים מסך המכרזים של המשרדים הרלוונטיים.

 

ירידה בתמיכות ופטורים

  •          ירידה של 69% בשיעור התמיכות של משרדי הממשלה  בגופים ביחס לתקציב המדינה
  •          ירידה של 15% בשיעור הפטורים מסוג ספק יחיד מסך הפטורים של המשרדים החברתיים
  •          ירידה של 22% בשיעור הפטורים מסוג מיזם משותף מסך הפטורים של המשרדים החברתיים
  •          ירידה של 13% במספר הפטורים מסוג מיזם משותף אצל כלל משרדי הממשלה