לקראת הסדר נעשה קצת סדר - תקרות השכר באלכ"ר

רקע

עמותות וחל"צים (חברות לתועלת הציבור) נדרשות לעמוד בהוראות רגולציה שונות בכל הקשור למגבלות ולתקרות סכומי השכר, הן של העובדים הבכירים והן בכלל. לא אחת יוצא שהעמותה/החל"צ נדרשות לעמוד בהוראות של מספר רגולטורים ולא תמיד יש הלימה בין סכומי תקרות השכר או בין מרכיביהן.

בכתובים הבאים ננסה לעשות סדר בדברים להבהיר את ההנחיות הרלוונטיות לאלכ"ר ולנסות להסיר את העמימות בגין חלק מההוראות (ככל שניתן...).

מפת הרגולציה הרלוונטית

כמובן שאם עמותה/חל"צ הינה בעלת אישור כ"מוסד ציבורי" מכוח סעיף 46 לפקודת מס-הכנסה וכן מהווה "גוף נתמך", הרי שהיא מחויבת בעמידה בכלל הוראות הרגולטורים: רשם העמותות, מס הכנסה והחשב הכללי.

הוראות רשם העמותות

בחוברת "הנחיות להתנהלות עמותות" הרשם אינו נוקב בתקרת סכום שכר (גם לא במקטעים המתייחסים לבעלי 'אישור ניהול תקין'), אלא מגדיר קווים מנחים בנדון:

1. העמותה/החל"צ אינה רשאית לשלם לעובדיה שכר העולה על הסביר. הוצאות שכר בלתי סבירות עשויות להיתפס על ידי הרשם כשימוש בכספי העמותה/החל"צ שלא למטרותיה ואף כחלוקת רווחים אסורה.

2. סבירות השכר תיבחן תוך התחשבות בגורמים הבאים:

  • המחזור השנתי של העמותה/החל"צ.
  • שיעור התמיכות וההקצבות מהמדינה מסך המחזור הכספי.
  • שיעור הוצאות הנהלה וכלליות מסך המחזור הכספי.
  • איכות הניהול - היעדר גירעון, גידול בפעילות ועוד.
  • איכות נושאי המשרה - כישורים, השכלה, ניסיון מקצועי וכו'.

3. חשוב לזכור כי במסגרת הדיווחים השנתיים לרשם העמותות יש לדווח גם על חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר. בדיווח זה יש לכלול את נתוני הברוטו ואת ההטבות האחרות לעובד.

הוראות מס-הכנסה

סעיף 6.1.7 לחוזר מס הכנסה 9/2015 בנושא "קווים מנחים להחלת סעיף 46 לפקודת מס-הכנסה" קובע כדלקמן: "שכר עובדי המוסד הציבורי ומנהליו לא יעלה על עלות שכר מקסימאלית של מנכ"ל במשרד ממשלתי, למעט במקומות שבהם חלים הסכמי שכר ענפיים או קיבוציים. לעניין זה תינתן התייחסות מפורטת בהוראת ביצוע כמפורט להלן."

העמימות מאחורי הוראה זו רבה מאוד והוראות ביצוע בנדון טרם פורסמו.

"עלות שכר של מנכ"ל משרד ממשלתי" אינה עלות ברורה וידועה - השכר שנקבע ע"י הממונה על השכר במשרד האוצר הוא שכר יסוד ועליו נוספים רכיבים רבים שעלותם אינה אחידה לכל מנכ"ל משרד ממשלתי, כגון החזר הוצאות, שימוש ברכב ותשלומים בגין פרישה.

לפי בדיקת אנשי משרד המשפטים משנת 2013, כפי שבאה לידי ביטוי במסמך רקע לקראת ישיבת ועדת החוקה ביום 31/7/2013 בעניין תקנות החברות בנושאי הקלות תגמול שונות, עלות שכר מנכ"ל משרד ממשלתי עומדת על כ-720 אלף ש"ח בחישוב שנתי.

לפי מכתבו של המשנה לממונה על השכר באוצר מתחילת שנת 2017, שכר היסוד ברוטו של מנכ"ל משרד ממשלתי הינו בקירוב 40,000 ש"ח לחודש. על כך יש להוסיף רכיבים שאינם כלולים בשכר היסוד וכן רכיבים הנכללים בעלות המעביד, לרבות:

  • קצובות שונות (ביגוד, הבראה וכו').
  • החזר הוצאות או שווי לצורכי מס (אחזקת רכב, שווי רכב, אש"ל, שווי טלפון נייד וכיוצ"ב).
  • הפרשות סוציאליות של המעביד.
  • מס שכר, תשלומי ביטוח לאומי וכיוצ"ב.

בהערכה גסה, רכיבים אלו יכולים להסתכם לסך של 60,000 ש"ח בחודש כעלות מעביד ומכאן נצמחה התקרה השנתית בגובה 720,000 ש"ח.

 

הוראות החשב הכללי

סעיף 8 לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה קובע כי בגוף ציבורי נתמך שהיקף התמיכה בו עולה על 25% מהמחזור או על 5 מיליון ש"ח, כנמוך מבניהם, וששכר העובדים בו אינו מפוקח/מוגבל בדרך אחרת, עלות שכרו השנתית של בעל תפקיד ניהולי לא תעלה על 620,000 ש"ח, לרבות של עובד עצמאי הנותן שירותים למוסד ושל קבלן משנה.

יש לשים לב לכך שמגבלת החשכ"ל חלה רק על בעל תפקיד ניהולי ולכאורה לא אמורה לחול על בעל תפקיד תפעולי (כדוגמת רופא בבית חולים, מנצח בתזמורת וכיוצ"ב).

תקרה שנתית זו מתבססת על רכיבי השכר הנהוגים למנכ"ל בחברה ממשלתית לפי הוראות רשות החברות הממשלתיות (לעומת שכר מנכ"ל משרד ממשלתי עליו מתבססים בחוזר מס-הכנסה).

הוראה 6.1.5 של החשב הכללי בנושא "עלות השכר השנתית של בעל תפקיד ניהולי במוסד ציבור" מגדירה את רכיבי השכר שיילקחו בחשבון במסגרת תקרת שכר זו:

  • שכר ברוטו לעובד.
  • שווי טובות הנאה, שווי קצובות וכל החזר הוצאות החייב במס מכל סוג שהוא (החזר הוצאות טלפון, החזר הוצאות רכב, שווי רכב, קצובת ביגוד, קצובת הבראה וכיוצ"ב).
  • הפרשות המעביד לסוגיהן השונים בגין השכר כאמור, לרבות ביטוח לאומי, הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, ולרבות תשלומי המעביד בגין שווי פנסיה וקרן השתלמות שנכללו בשכר העובד.
  • תשלומי מס שכר.
    • אין לקחת בחשבון תשלומים עבור רכיבים סוציאליים המשולמים באופן חד פעמי ולא כתשלום או הטבה דחויים.
    • חישוב עלות השכר בשנת סיום יחסי עובד-מעביד יכיל רכיבים נוספים, אשר לא יכללו בתקרת עלות השכר המוגדרת בהוראה זו: פדיון ימי חופשה, פיצויים מוגדלים תגמולי פרישה נוספים הנלווים לסיום יחסי עובד- מעביד וכיוצ"ב.

 

לסיכום

על העמותה/החל"צ להכיר היטב את ההוראות החלות עליה: האם 'רק' הוראות רשם העמותות, או שמא גם הוראות מס-הכנסה ו/או החשב הכללי.

במסגרת זו עליה לנתח לעומק את רכיבי שכר עובדיה המשתכרים בקירוב לתקרות השכר המוזכרות לעיל: 720 אלפי ש"ח בשנה במוסד ציבורי בעל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס-הכנסה או 620 אלפי ש"ח בשנה בגוף נתמך ולערוך חישוב בהתאם לתכולת התקרה, קרי בהתאם לרכיבי השכר וההטבות שנלקחים בחשבון בתקרת שכר שנתית זו.

בכל מקרה בו העמותה/החל"צ חורגת מהתקרה השנתית נמליץ מאוד להתייעץ עם היועצים הרלוונטיים, לרבות עם רואה-החשבון המבקר ויועצי המס, תוך שקילת הצורך בפנייה מוקדמת לרגולטור הרלוונטי (מס-הכנסה ו/או החשב הכללי).

 

[1] מסמך רקע לקראת ישיבת ועדת החוקה ביום 31/7/2013 בעניין תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול) (תיקון), התשע"ג-2013, תקנות החברות (הקלות עם בעלי עניין) (תיקון מס' 2), התשע"ג-2013 וצו החברות (תיקון התוספת הראשונה א' לחוק), התשע"ג-2013.