
עמית שליט
מחירי העברה (Transfer Pricing) הם הכללים הקובעים כיצד יש לתמחר עסקאות בין צדדים קשורים הפועלים במדינות שונות. עסקאות אלו כוללות, בין השאר, מכירת מוצרים, שירותי ניהול, שירותי מחקר ופיתוח, מימון בין-חברתי, תמלוגים ושימוש בקניין רוחני. מטרת הכללים היא להבטיח שרווחי הקבוצה הרב-לאומית (Multinational enterprise - MNE) יחולקו בין המדינות השונות בהתאם לערך הכלכלי שנוצר בכל מדינה.
עקרון היסוד בעולם מחירי ההעברה הוא עקרון אורך הזרוע (Arm's Length Principle) אשר אומץ הן בדין הישראלי והן במסגרת ה- OECD Transfer Pricing Guidelines .
בהתאם לעיקרון זה, המחיר בין צדדים קשורים צריך להיות דומה למחיר שהיה נקבע בין צדדים בלתי קשורים הפועלים בתנאי שוק דומים.
סעיף 85א מהווה את הבסיס החוקי המרכזי למחירי העברה בישראל. הסעיף מסמיך את רשות המיסים בישראל להתערב בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים כאשר המחירים שנקבעו אינם משקפים תנאי שוק. בנוסף, הסעיף מהווה את הבסיס לתקנות מחירי ההעברה ולדרישות התיעוד החלות כיום על חברות ישראליות.


הדין הישראלי מבוסס במידה רבה על ה- OECD Transfer Pricing Guidelines לכן, בבחינת עסקאות בינלאומיות, רשות המיסים בישראל עושה שימוש נרחב בעקרונות ה - OECD ובפרט בניתוח פונקציות, נכסים וסיכונים (FAR Analysis) בבחינת שרשרת הערך הגלובלית ובקביעת הגורם הזכאי לרווחים הנובעים מקניין רוחני.
כל חברה ישראלית המבצעת עסקה בינלאומית עם צד קשור עשויה להיות חייבת בעבודת מחירי העברה.
בין הדוגמאות הנפוצות:
כל חברה המבצעת עסקאות מול צד קשור בחו"ל צריכה לבחון האם חלה עליה חובה להכין עבודת מחירי העברה ולהצהיר על כך במסגרת טופס 1385 בדוח המס.
דרישות התיעוד בישראל הורחבו בשנים האחרונות באופן משמעותי בהתאם לפרויקט BEPS של ה-OECD - וכוללות חובת הכנת Transfer Pricing Study, Masterfile, ו – CBCr.
עבודת מחירי העברה מקצועית כוללת בעיקר:
FAR Analysis (Functions, Assets and Risks Analysis) הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בכל עבודת מחירי העברה. מטרתו לזהות אילו גורמים בקבוצה מבצעים את הפונקציות המשמעותיות, מחזיקים בנכסים החשובים ונושאים בסיכונים הכלכליים.
Benchmark Study הוא המחקר הכלכלי שבאמצעותו משווים את פעילות החברה לחברות בלתי תלויות הפועלות בתנאים דומים. מחקר זה מהווה לעיתים קרובות את מוקד הדיון המרכזי במהלך ביקורת מחירי העברה.
Master File הוא מסמך קבוצתי הכולל מידע על הקבוצה הרב-לאומית, שרשרת הערך, מבנה האחזקות, הסדרי מימון וקניין רוחני וכו'. הוא מבהיר מה מדיניות מחירי העברה בקבוצה, מעניק "מבט על" על תחום מחירי העברה בקבוצה.
Country-by-Country Reporting הוא דיווח בינלאומי החושף בין השאר נתונים כמותיים בקבוצה הרב לאומית לרבות חלוקת ההכנסות, הרווחים עובדים וכדומה בין מדינות שונות.
טופס 1385 הוא הדיווח המרכזי בדוח המס הישראלי באמצעותו מצהירה החברה על ביצוע עסקאות בינלאומיות עם צדדים קשורים ועל קיומה של עבודת מחירי העברה. הטופס כולל הצהרה שהחברה הישראלית ביצעה עבודת מחירי העברה מעודכנת.
בשנים האחרונות מחירי העברה הפכו לאחד מתחומי האכיפה המרכזיים של רשות המיסים בישראל.
במסגרת ביקורת מחירי העברה נבחנים בין היתר:
רשות המסים אינה מסתפקת עוד במסמכים הכתובים בלבד, אלא בוחנת גם מה מתבצע בפועל מבחינה עסקית ולמשל מראיינת את עובדי החברה.
כמו כן יצויין כי במסגרת התייעלות רשות המיסים בתחום ה – AI, כמות הנישומים הנדגמים תגדל, ויכולותיה של רשות המיסים לקרוא עבודות מחירי העברה תתקדמנה משמעותית.
מוסד קבע (Permanent Establishment) הוא מצב שבו חברה זרה נחשבת כמפעילה פעילות עסקית משמעותית בישראל החייבת במס בישראל.
בעוד שמחירי העברה בוחנים כיצד יש לתמחר את העסקאות בין החברות, מוסד קבע עוסק בשאלה האם יש לייחס חלק מרווחי החברה הזרה עצמה למוסד הקבע בישראל.
כאשר עובדים הממוקמים בישראל מבצעים בין השאר את הפעולות הבאות:
במקרים אלה עלולה רשות המיסים בישראל לטעון לקיומו של מוסד קבע.
חשיפות מס של מרכזי פיתוח בישראל, זהו התחום האקטואלי ביותר כיום בעולם מחירי ההעברה בישראל.
המודל הנפוץ ביותר הוא Cost Plus במסגרתו מרכז הפיתוח מקבל החזר עלויות בתוספת מרווח קבוע. אולם, רשות המיסים בישראל בוחנת כיום האם מרכז הפיתוח הישראלי אכן מספק שירותים בלבד או שמא הוא שותף מהותי ביצירת הקניין הרוחני של הקבוצה או שותף בניהול משמעותי בקבוצה, שאז היא דורשת ממרכז הפיתוח להצהיר על רווח בשיטת ה -Profit Split.
אחד הנושאים החשובים כיום הוא בחינת פונקציות DEMPE של הקניין הרוחני (Development, Enhancement, Maintenance, Protection, Exploitation).
ככל שפונקציות אלו מבוצעות בישראל, כך גדלה החשיפה לשומות מס Profit Split בישראל.
חברות הפצה נבחנות בעיקר לפי רמת הרווחיות שלהן ביחס למפיצים בלתי תלויים.
הדבר תלוי בענף, בשוק ובתוצאות מחקר ההשוואה הספציפי.
מפיץ מוגבל סיכון צפוי לקבל רווחיות נמוכה יותר, אולם עליו גם לשאת בפחות סיכונים עסקיים.
אחד הנושאים החשובים כיום הוא ביצוע Year-End Adjustments לצורך התאמת התוצאות בפועל לטווח התוצאות שנקבע בעבודת מחירי העברה.
חברות שיווק בישראל הפכו למוקד ביקורת משמעותי. רשות המיסים בישראל בוחנת האם צוותי השיווק יוצרים ערך כלכלי משמעותי עבור הקבוצה, ובפרט האם הם משתתפים ביצירת נכסים בלתי מוחשיים כגון מוניטין, קשרי לקוחות וחדירה לשווקים חדשים.
כמו כן בוחנת רשות המיסים אם נעשתה פעילות שיווקית בלבד (המצדיקה מודל של Cost Plus) או שמא נעשתה גם פעילות מכירתית בישראל על ידי החברה ואז, מוצדק שהרווחים ביישות הישראלית יתמחרו על בסיס תוצאות מכירות היישות הישראלית (למשל רווח המבוסס על המכירה).
פעילות מכירות מקבלת תשומת לב מיוחדת בעולם המס הבינלאומי ועולם מחירי העברה.
כאשר אנשי מכירות בישראל:
עלולה רשות המיסים בישראל לטעון להגדלת הרווחיות המיוחסת לחברה הישראלית
שאלות נפוצות (FAQ)
למחלקת מחירי העברה של BDO, בראשות רו"ח (עו"ד) עמית שליט, ניסיון עשיר בתחום מחירי העברה. כתיבת עבודת מחירי העברה ניתנת מתוך ראייה כוללנית ותוך הקפדה על מזעור נטל המס הרב לאומי, עמידה בחובות הדיווח, ממשקים לדיסיפלינות מס אחרות וקשר שוטף ועדכני עם מחלקות מחירי העברה של רשת BDO בעולם.
לסיכום, מחירי העברה בישראל הפכו בשנים האחרונות לאחד התחומים המרכזיים בניהול סיכוני מס של קבוצות בינלאומיות. בין אם מדובר ב-מרכז פיתוח בישראל, חברת הפצה בישראל, חברת שיווק בישראל, חברת מכירות בישראל או פעילות העלולה ליצור מוסד קבע, נדרש כיום תיעוד מקיף ועדכני העומד בדרישות רשות המיסים בישראל ובהוראות OECD Transfer Pricing Guidelines אימוץ מדיניות מחירי העברה נכונה, הכנת עבודת מחירי העברה איכותית ובחינה שוטפת של מודל הפעילות העסקי עשויים להפחית משמעותית את הסיכון לשומות מס ולהעניק ודאות עסקית ארוכת טווח.

עמית שליט